- בהשראת מרשם ה-11 בספטמבר, היוזמה שואפת לעקוב אחר 20,000 איש במשך עשורים.
- משלב נתונים מנהליים אובייקטיביים עם ראיונות סובייקטיביים ממחקר עוקבה.
- נועד לסייע בעיצוב מדיניות, לייעל שירותים ולהיערך למשברים לאומיים עתידיים.
בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר ההרסנית ומלחמת 'חרבות ברזל' המתמשכת, ישראל יוצאת למהלך מונומנטלי להבנת ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות ארוכות הטווח ולטיפול בהן. מרשם ה-7 באוקטובר שהושק לאחרונה, בהובלת פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס ממכון Myers-JDC-Brookdale, מייצג מחויבות לאומית לריפוי וחוסן.
המרשם מבקש למלא פערי ידע קריטיים לגבי האופן שבו הטראומה חסרת התקדים תשפיע על דורות, מילדים הגדלים בצל הסכסוך ועד לצעירים הנושאים בנטל המלחמה. "היום אנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות וההדף של האסון הזה, איך הוא ישפיע עלינו בעוד חמש, עשר או עשרים שנה מהיום", הצהירה פרופ' גרינשטיין-וייס. יוזמה זו מכירה בכך שטראומה לאומית דורשת מענה לאומי מקיף, החורג מניהול משבר מיידי לעבר טיפול ארוך טווח.
בהשראת מרשם ה-11 בספטמבר בארצות הברית, שעקב אחר למעלה מ-71,000 איש במשך יותר מ-25 שנה, מרשם הנתונים הישראלי שואף לספק תשתית נתונים איתנה. מודל ה-11 בספטמבר הוכיח כיצד איסוף נתונים ארוך טווח יכול לסייע בעיצוב מדיניות, מה שהוביל לשיפורים בטיפולים עבור אנשים שנפגעו בתחומי בריאות שונים, כולל מחלות נשימה, בריאות הנפש וסרטן. גורמים רשמיים בממשלת ישראל, לאחר שלמדו את מודל ה-11 בספטמבר, הביעו רצון ברור ליישם גישה דומה ומותאמת עבור מדינתם.
מרשם ה-7 באוקטובר פועל באמצעות שני ערוצי איסוף נתונים עיקריים. ראשית, הוא יאחד נתונים מנהליים אובייקטיביים ממשרדי ממשלה שונים – כולל הכנסה, תעסוקה, רישומי מפונים, חינוך וקובצי מילואימניקים – כדי ליצור תמונה אחידה של כלל האוכלוסייה הישראלית. שנית, מחקר עוקבה מקיף יעקוב אחר 20,000 איש מכל קבוצות הגיל (18+) ותתי-אוכלוסיות בסיכון, ויאסוף נתונים סובייקטיביים באמצעות ראיונות שנתיים, עם תוכניות להמשיך באיסוף הנתונים עד שנת 2090. שילוב ייחודי זה של נתונים אובייקטיביים וסובייקטיביים, בהובלת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ובשיתוף פעולה עם מומחים כמו פרופ' יובל נריה, יאפשר הבנה מעמיקה של ההשפעות הרב-גוניות של המלחמה.
על ידי מיפוי ההשפעות על פני "מעגלי חשיפה" שונים – מניצולים וחטופים ישירים ועד למפונים, מילואימניקים ואף לכלל האוכלוסייה – המרשם שואף לזהות שינויים הדורשים התערבות, לתכנן ולהתאים מדיניות, לייעל שירותים ולפתח מודלים למשברים עתידיים. פרופ' גרינשטיין-וייס הדגישה: "השעון בכיכר עצר, וכל החטופים חזרו, אבל הטראומה עדיין כאן. זו המחויבות שלנו להמשיך לטפל ולדעת את ההשפעות ארוכות הטווח." המרשם נתפס ככלי קריטי להבטחת הגעת הטיפול הנכון לאדם הנכון בזמן הנכון, תוך טיפוח חוסן לאומי לעשורים הבאים.
“היום אנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות וההדף של האסון הזה, איך הוא ישפיע עלינו בעוד חמש, עשר או עשרים שנה מהיום.”
- Michal Greenstein-Weiss, CEO of the Myers-JDC-Brookdale Institute for Applied Social Research
