- ביו-AI פורצת דרך בפיתוח תרופות מדויק, מפחיתה כשלים וניסויים בבעלי חיים.
- תשתית בינה מלאכותית מתגלה כצורת כוח לאומי חדשה, המגדירה מחדש את הסדר העולמי.
- הדגש עובר מהארכת 'תוחלת חיים' בלבד לשיפור 'תוחלת בריאות'.
במושב שנערך לאחרונה במסגרת פרס אטלס, התכנסו חדשנים ואסטרטגים מובילים כדי לנתח את ההשפעה הטרנספורמטיבית של הבינה המלאכותית, החל מחולל מהפכה ברפואה מותאמת אישית ועד לשינוי יסודי של הנוף הגיאופוליטי.
ד"ר צחון בנטוויץ', מנכ"ל Curious AI, האיר את עתיד שירותי הבריאות, שבו שילוב בינה מלאכותית עם טכנולוגיית 'איבר על שבב' מבטיח להתגבר על שיעור הכישלון המדהים של 90% בניסויים קליניים בתעשיית התרופות. יכולתה של חברתו לחזות כשלים תרופתיים תשעה חודשים מראש מסמנת שינוי מהותי לעבר רפואה מדויקת ומותאמת אישית יותר, שעשויה לחסוך מיליארדים ולהפחית באופן דרמטי את הצורך בניסויים בבעלי חיים. התכנסות ביו-טכנולוגית זו שואפת להתאים טיפולים לביולוגיה אינדיבידואלית, ולעבור מרפואה תגובתית לגישה פרואקטיבית ומונעת.
הדיון עבר לאחר מכן להשלכות החברתיות הרחבות יותר של חיים ארוכים. ד"ר בנטוויץ' הדגיש את ההבחנה הקריטית בין הארכת 'תוחלת חיים' בלבד לבין שיפור 'תוחלת בריאות' – התקופה בחיים שבה חיים בבריאות טובה. המטרה אינה רק להגיע לגיל 120, אלא לעשות זאת באופן תוסס, חופשי ממחלות הקשורות לגיל. חזון זה מציג הן הזדמנויות עצומות והן אתגרים מורכבים, כולל שינויים דמוגרפיים וצרכים רפואיים חדשים שיעלו מאוכלוסייה מבוגרת משמעותית, אך בריאה יותר.
במעבר נושא, אופיר זיגלמן, חוקר בינה מלאכותית וסדר עולמי מאוניברסיטת Cambridge, הציג את הרעיון של 'עידן הסיליקון'. הוא טען כי בעידן חדש זה, הגישה לכוח מחשוב ולתשתית בינה מלאכותית תעלה על מדדים מסורתיים של עוצמה לאומית כמו שטח או גודל צבא. זיגלמן הדגיש את ההשקעות העצומות של מדינות כמו ארה"ב וערב הסעודית ב'מפעלי בינה מלאכותית' – מרכזי נתונים עצומים הדורשים ג'יגוואטים של אנרגיה – כשהן ממהרות להבטיח את עתידן הדיגיטלי. תחרות זו, ציין, מעצבת מחדש את הדיפלומטיה הבינלאומית ויוצרת צורות חדשות של ריבונות שבהן תאגידי טכנולוגיה ממלאים תפקיד מכריע לצד מדינות.
השיחה נחתמה במבט על השפעת הבינה המלאכותית על לוחמה, המסמנת את 'המהפכה השלישית' עם מערכות אוטונומיות ורובוטיקה המשנות שדות קרב. זיגלמן הציע גם תובנה קריטית לגבי מנהיגות, והדגיש שטעות נפוצה היא חשיבה לטווח קצר, ודחק במנהיגים לאמץ את ראיית הנולד לטווח של 5-10 שנים המאפיינת חדשנים כמו Elon Musk ו-Jeff Bezos. הוא הדגיש את אי השוויון הגלובלי ההולך וגובר בין מדינות עשירות בבינה מלאכותית למדינות עניות בבינה מלאכותית, ואת הצורך הדחוף במסגרות בינלאומיות לניהול התפשטותה והרתעתה של הבינה המלאכותית, תוך כדי תמיכה בהמשך הייצוג הישראלי במוסדות גלובליים למרות האתגרים הגוברים.
“ייתכן מאוד שהיסטוריונים בעתיד יביטו על תקופתנו ויכנו אותה 'עידן הסיליקון'. בעידן כזה, הגישה לכוח מחשוב עבור אומות תהיה חשובה יותר משטח או מגודל צבא.”
- Natalie Rotem, Host
