- מושג ה'חוסן' המסורתי מתמודד עם 'שחיקה סמנטית' בצל טראומות מורכבות ובין-דוריות.
- מומחים קוראים למעבר מתגובת חירום לארכיטקטורות ריפוי פרואקטיביות, מבוססות נתונים ומותאמות תרבותית.
- דגש על 'יכולת פעולה' ו'גמישות' בהתאוששות, תוך שילוב התערבויות אישיות וקולקטיביות.
בעוד העולם מתמודד עם טראומות קולקטיביות ובין-דוריות הולכות וגוברות, התכנס פאנל של מומחים בינלאומיים ומקומיים כדי לאתגר את החוכמה המקובלת, וקרא להערכה מחודשת של השפה והמסגרות המשמשות לריפוי טראומה.
הדיון, בהנחיית ד"ר אלכסנדר קליינר, הדגיש צורך קריטי להתקדם מעבר למונח 'חוסן' הנפוץ לעיתים קרובות, ולאמץ מושגים דינמיים ופעילים יותר. ד"ר דברה אברהם ג'רארד מאייר, מייסדת Mental Wellness Society, הציעה את המונח 'גמישות' כתיאור הולם יותר, תוך שימת דגש על ההתבגרות האישית, האבותית והקולקטיבית הנדרשת כדי לנווט טראומה ממושכת. היא דגלה בתהליכים מערכתיים ותלויים הדדית המשלבים טיפולים אישיים עם בניית יכולות קולקטיביות, תוך יצירת הקבלות לחיפוש המשמעות של ויקטור פרנקל מול מצוקה קיצונית.
ד"ר גבריאל סלאטי, פרופסור לפסיכולוגיה המתמחה בפסיכולוגיה חוקרת, חזרה על הרעיון, וטענה כי יש להחזיר את ה'חוסן' כאסטרטגיית מניעה ולא כטיפול. היא הדגישה את חשיבות הקניית מיומנויות התמודדות לאנשים בשלב מוקדם, וראתה בכך מיון פסיכולוגי. סלאטי גם הדגישה את העלייה המדאיגה בשחיקה בקרב מגיבים ראשונים ברחבי העולם, וציינה כי זוהי לרוב בעיה ארגונית הנובעת מניתוק ואובדן תקווה, ולא רק מלחץ אישי. היא הדגישה את הצורך בגישות מבוססות נתונים, כולל קווי בסיס והערכות השפעה, כדי להבטיח שההתערבויות יהיו יעילות ומותאמות תרבותית.
טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, חיזקה את הרעיון של 'מודל משפך' לריפוי, החל מפסיכו-חינוך המותאם לקהילות מגוונות (ילדים, קשישים, קבוצות תרבותיות שונות) כדי לטפח הבנה בסיסית של טראומה. לאחר מכן מגיעים הכשרה נרחבת, קווי סיוע נגישים לעזרה רגשית מיידית, וטיפול קליני מומחה. בהתבסס על ניסיונה העשיר, כולל עבודה ברואנדה שלאחר רצח העם, הדגישה לבנון את נחיצותן של גישות מותאמות תרבותית ומבוססות קהילה לצדק וריפוי. היא הדגישה כי טיפול בטראומה נבדל מבריאות נפש כללית, ודורש הכשרה מיוחדת ומסגרת מקיפה המתייחסת לצרכים אישיים ומערכתיים כאחד.
הפאנל קרא באופן קולקטיבי למעבר מחשיבה מוכוונת-בעיות לחשיבה מוכוונת-פתרונות, תוך שימת דגש על חשיבות ההסתכלות קדימה ובנייה מחדש של יחידים וחברות להיות חזקים יותר מבעבר. הם קראו להשקעה רבה יותר בטכנולוגיה לחדשנות בתחום בריאות הנפש, כולל מיפוי מוח לגילוי מוקדם וטיפול מותאם אישית, והדגישו את הצורך ביושרה בפרקטיקה – הבטחה שההתערבויות אינן רק אתיות אלא גם יעילות ומוכוונות תוצאות באופן מוכח.
“לא משנה כמה קשה העולם דוחף נגדי, בתוכי יש משהו חזק יותר, משהו טוב יותר שדוחף בחזרה.”
