מתמקד ביוזמות ואסטרטגיות להגברת ההבנה הציבורית בנושאי בריאות הנפש, הפחתת סטיגמה וקידום היגיינה נפשית ורווחה ברמת האוכלוסייה.
האמת המזעזעת מאחורי התוויות
האם אתם 'לא מספיק פצועים'?
70-90% מהאוכלוסייה מתמודדים עם טראומה?
כנות חשופה מחבר כנסת
סיפורים במקום סטטיסטיקה?
תרופת הנגד של הטבע לייאוש
מאבק שקט של משפחה
שאלה פשוטה שמשנה הכל
האם כולנו על הקצה?
העצמת קהילות למען בריאות הנפש
מה שאנחנו לא יודעים...
מודעות גבוהה, פנייה נמוכה לעזרה?
מעבר לקורבנות הברורים...
טראומה היא סובייקטיבית, לא רק לחימה
בריאות נפש מונעת
הפיכת פצעים בלתי נראים לנראים
התקשורת עלולה לגרום לטראומטיזציה מחדש
משבר דחוף, טכנולוגיה דחופה!
המאבק השקט של הסטיגמה
מטפלים משפחתיים נסתרים בעבודה!
שיווק בריאות הנפש באופן שונה
מי לא פונה לעזרה?
איך לשאול באמת אם מישהו בסדר!
עדות פומבית מסכנת טראומטיזציה מחדש
למה אנשים לא מחפשים עזרה.
מצב של win-win-win לכולם!
“הקפיצה האמיתית קדימה תהיה כשנוכל לאגם משאבים, כשנוכל להסתכל על הפרט מנקודת מבטו לאורך כל הרצף, והוא לא יושלך ממערכת למערכת.”
“היום אנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות וההדף של האסון הזה, איך הוא ישפיע עלינו בעוד חמש, עשר או עשרים שנה מהיום.”
“עלינו להבין שאנשים הם אינטליגנטים. הם מסוגלים להבין מורכבות. השאיפה שלנו היא שאנשים יוכלו לאבחן את עצמם באופן סביר.”
“סיפור עדות הטראומה הוא חלק משמעותי ועמוק בטיפול, והוא אינו מתרחש ברגע הראשון. זיכרון הטראומה אינו מקודד כמו זיכרונות אחרים; הוא נרשם בגוף, לעיתים קרובות מקוטע, לא רציף, ולעיתים אף לא קוהרנטי. נרטיב העדות הוא אפוא תהליך שלעיתים לוקח שבועות, חודשים, ואף שנים רבות.”
“חינוך התודעה ללא חינוך הלב אינו חינוך כלל.”
בעוד ישראל מנווטת תקופה ממושכת של לחץ כרוני וסכסוך, פאנל של מומחי בריאות נפש ורווחה מובילים חושף תמונת התאוששות מורכבת ומאתגרת. בעוד שחלק מהאוכלוסייה מפגין חוסן יוצא דופן, נתונים מדאיגים על התמכרויות ובריאות הנפש של בני נוער מדגישים את הצורך הדחוף באסטרטגיה לאומית אחידה והוליסטית.
בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר ההרסנית ומלחמת 'חרבות ברזל' המתמשכת, ישראל יוצאת למהלך מונומנטלי להבנת ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות ארוכות הטווח ולטיפול בהן. מרשם ה-7 באוקטובר שהושק לאחרונה, בהובלת פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס ממכון Myers-JDC-Brookdale, מייצג מחויבות לאומית לריפוי וחוסן.
דיון פאנל שנערך לאחרונה האיר את השינוי הקריטי באסטרטגיית בריאות הנפש בישראל, המתרחקת מטיפול מסורתי ומאמצת פסיכו-חינוך ומודעות ציבורית כעמודי תווך יסודיים לחוסן חברתי.
פאנל בכנס שנערך לאחרונה שפך אור על הדרכים העמוקות והמובחנות שבהן נשים חוות טראומה בעת מלחמה, ובכך קרא תיגר על ההבנות המקובלות לגבי פוסט-טראומה ותמיכה נפשית. מומחים הדגישו פערים קריטיים בטיפול וצורך דחוף בגישות מותאמות ורגישות מגדר.
בדיון מרתק, פאנל של מומחים מובילים התכנס סביב אתגר קריטי: שילוב גישות מוכוונות טראומה במרקם החברה. ממוסדות חינוך ועד משרדים תאגידיים ומערכות בריאות, הקונצנזוס היה ברור – הבנה ותגובה לטראומה אינן עוד עניין נישתי, אלא דרישה יסודית לרווחה חברתית.