Product Manager Interview? Avoid These 7 Fatal Mistakes!

להתחיל מהטעות, הכי טוב. יש טעות שאני נורא זוכר אותה, שלפני כמה שנים התראיינתי במקום לתפקיד מוצר, זה היה ממש בתחילת הדרך, ונשאלתי ממש ספציפית, זה היה פיזי בעולם שהיינו עושים ראיונות על לוח, ונשאלתי, תייצר מנגנון רנדום לשירים בספוטיפיי, איך המנגנון רנדום עובד? אני לא התכוננתי מספיק לרעיונות האלה, מי שמתכונן מבין שזה שאלת פרודקסנס, יש לה פרימווק מוכר, אני לא הכרתי אותו בזמנו, עליתי על הלוח, וזה היה בשבילי כמו תרגילו במתמטיקה, התחלתי לייצר מערכים וקוביות ומספרים, ולהגיד אם השיר הזה בא ראשון, זה תלוי בכמות שירים, זה ממש נהיה תרגיל מתמטי. לא הייתי בכיוון בכלל. הראיון נגמר תוך 20 דקות. אתה עברת? אני כמובן לא עברתי. אוקיי, אז עכשיו בוא נדבר על טעויות שמעומדים אחרים עושים.

אני חושב שאם אני מנסה לחשוב על טעויות הכי הכי נפוצות, שבאמת משפיעות הכי חזק, הראשונה מביניהן זה שלא מתכוננים מספיק. וואלה, עדיין אתה חושב שזו טעויות נפוצה? אני חושב שזה קורה כל הזמן, אני פוגש את זה המון, אני מראיין כל שבוע. ואני רואה את רמת המוכנות שמרואיין מגיע אליה. כשאני אומר מוכנות, אני מדבר על ההבנה של המבנה של הרעיון. כי הרעיונות הם נורא ברורים, ורעיונות ניהול מוצר הם כמו מבחן עם ספר פתוח. הן לא קלות, אבל עם הכנה טובה, אתה יכול לבוא 80% מוכן לתהליכים. בוא ניקח דוגמה, שאלות מאוד נפוצות נגיד, זה product sense, שואלים אותך על מוצר מסוים, בוא תבנה איתי, בוא תשפר איתי. יש לו פרמוק מאוד ברור, כשמדברים על product sense אז זה מתחיל בכלל המשימה, למה עושים אותה, חיבור למישן של החברה שאתה בונה בה את המוצר, מדברים בסגמנטים, מדברים בכאבים, ויש פרמוק ברור, נפוץ, מוכר בתעשייה, יש סרטונים בכל הפלטפורמות בלי סוף. כשמועמד מגיע והוא לא מגיע עם הפרמוק הנכון ולא בונה סיפור בעצם, כשאתה נשאל שאלה על לייצר איזשהו מוצר ואני ישר מציע לך פתרון, אז זה מראה על חוסר הכנה הולמת, כי הדבר הכי בסיסי הוא לא להתחיל מהפתרונות.

אני חושב שכשאני מסתכל על מועמדים, אני רואה שבעצם יש כמה סוגים של הכנות שצריך לעשות. הדבר הראשון זה כמו שאתה אומר, באמת הכנות על הרעיונות המקצועיים. איך עונים בכלל על השאלות המקצועיות האלה, Product Sense, Product Execution, ואיזה דבר אחד שהוא קריטי, אבל שני דברים שאני רואה שמועמדים לא עושים מספיק טוב, זה אחד, הם לא עושים הכנה מספקת על החברה. כאילו לאן אתם בכלל מתראיינים, מה חשוב להם, ניסיתם את המוצר שלהם בכלל, התנסיתם, כאילו חשוב לחקור רגע לאן אתם באמת מתראיינים. והדבר השני זה גם קצת הכנה עצמית, מנטלית, לגבי איך אני ניגש לרעיונות, איך אני מציג את עצמי, איך אני מתקשר רגע את מה שאני עושה ואיך אני מתקשר את הרעיונות בצורה מאוד ברורה. ואפשר לתרגל את כל אחד מהדברים האלה ומרגיש לי שכאילו אם מועמד מגיע אליי ואני אומר לו אוקיי יצא לך לשחק עם המוצר שלנו, והוא אומר לו האמת לא. אני כזה רגע אז מה אתה עושה פה כאילו אתה הולך להיות המנהל מוצר של המוצר הזה אתה לא ניסית אותו נראה לי נראה לי מטורף אז אני אני מסכים איתך זה טעות כאילו משמעותית וזרקת את זה פה בין השורות בפרודקסן זאת אומרת יש מבנה מאוד ברור אבל איכשהו אנשים לא זוכרים את זה או רצים לפתרונות ואני מרגיש שזו טעות נורא משמעותית כאילו באמת הקונספט הזה נגיד בשאלות שהן שאלות מוצריות. זה שאנחנו בתור מראיינים מביאים שאלות שהן בכוונה וייג, שהן בכוונה מאוד מאוד אמורפיות, כי אנחנו רוצים שתתעכבו על עולם הבעיה, שתבינו טוב טוב מה אנחנו פותרים, למי אנחנו פותרים, מה כואב לו, ואני רואה המון מועמדים שמנסים מאוד מאוד מאוד מהר כבר להגיע לפתרון, והמהדרין ביניהם זורקים גם איזשהו AI בדבר הזה. אתה יוצא לך לפגוש את זה גם?

נכון, אז קודם כל זה מאוד נכון, אני חייב להגיד... על עולם הפתרונות, שאני כמראיין, זה לא הדבר שהכי חשוב לי ברעיון. אני באמת מרגיש את זה שרוצים לתת את הפתרונות הכי יצירתיים, הכי טובים, להביא איזושהי יציאה שכביכול תשאיר אותך כמועמד זכיר, אבל אני חושב שהדרך להיות זכיר היא דווקא לא דרך הפתרונות. ואני חושב שאם הרעיון שלך הוא טוב, ואני רואה שאתה חושב רחב, אני מרגיש את הניסיון שלך, הניסיון שלך בולט, גם אם הפתרון שלך הוא לא הפתרון הכי יצירתי, הסיכוי שאתה תעבור את הרעיון יותר גבוה. לכן לרוץ לפתרונות זה באמת בעיה נפוצה, ואני חושב שהיא טעות שאפשר ממש לתקן אותה בקלות. המקום הזה של להתחיל מהפתרון, או שכל הזמן יהיה לך במיינדסט לרוץ אל איזה מהר, אתה לא מקדיש הרבה מחשבה למה שקורה קודם, ואז גם יוצא מצב שאתה מביא פתרונות. שהם לא בהלימה עם מה שאמרת קודם. אם אמרת מטרה למוצר שאתה הולך לבנות והגדרת לו סגמנטים ואמרת זה פותר את הבעיות האלה והאלה, בסוף הרבה פעמים אתה מקבל פתרונות שלא פותרים את הבעיה. בדיוק. ואז זה נורא מרים להנחתה למראיין. ישר המראיין אומר רגע אבל איך זה פותר את בעיה מספר 2 שאמרת שהיא הכי חשובה. ואז הרואיין יכול להיכנס מזה לאיזשהו בלאקאוט. רגע, רגע, תן לי לחשוב, וזה בגלל המהירות לפתרון. התהליך הוא יותר חשוב, על לחשוב בקול רם, לשקף לי את המחשבות שלך, זה תהליך הרבה יותר נכון, הרבה יותר גם מייצר דינמיות והבנה שלי כמה אתה בפרטים מאשר הפתרון עצמו. אם הפתרון יהיה טוב ויצירתי, זה עוד נקודות. בדיוק. זה נכון. שפתרון טוב הוא בונוס, אבל הוא לא העיקר, הוא לא הפרמטר הראשון שאני אפחן אותו עם המשקל הכי כבד.

אני חושב שבמעבדים שאני מראיין, אני רואה איזשהו, גם איזשהו משהו מאוד מאוד דומה לזה, שבעצם מדברים על בעיות, אבל זה פתרונות שמתחבאות כבעיות. הם יגידו, נגיד אנחנו עובדים על שאלה של איך היית משפר את גוגל דוקס, ואז הם יגידו, כואב למשתמשים שהמידע שלהם, אין להם סיכום אוטומטי. בדיוק. לא, זה פתרון שמתחבא כבעיה. כואב להם לקרוא המון מידע, זה הבעיה, ואני חושב שהם מועמדים לא מספיק... כואב להם שאני לא מציע להם פופ-אפ שאומר ככה, זה לא בעיה. כואב להם שאין להם סאמרי, לא, לא, זה לא הבעיה, זה פתרון שמתחבא, ומאוד חשוב לשים לב לניואנסים הזה, אבל באמת נגענו כאלה... במקרה הזה, הכואב להם זה הלצרוך הרבה מידע. אם ניתן רגע במעמד הזה את ההבדל בין הבעיה לפתרון, הבעיה היא גודל המידע שצריך לצרוך. הפתרון יכול להיות הרבה סוגים של פתרונות. הוא יכול להיות סאמרי, הוא יכול להיות... אודיו. נכון, מגוון רחב של דרכים לפתור את הבעיה, אבל קודם תסביר לי למה זה כואב. אני חושב שנגענו באמת בחלק המקצועי ובמין טעויות כאלה שאנחנו רואים ב...ברעיונות המקצועיים, אבל כאילו יש, יש עוד עולם שלם של... של סקילס מסביב. מעניין אותי לשמוע גם איך אתה רואה את התמונה הזאת קצת יותר רחבה, איזה טעויות נוספות עושים

בעולמות האלה. אוקיי, האמת, אתה נוגע פה בנקודה שבעיניי היא לא מספיק מדוברת. ואני חושב שצריך לתת לבמה, וזה באמת דבר מאוד מאוד חשוב. למה? כשאתה אומר סקילס, אז אני אגע בסופט סקילס, בסקילס של המועמד, שהם מחוץ לידע שלו בניהול מוצר. אוקיי, מה הכוונה? אוקיי, למה זה חשוב? כי הרבה פעמים אנשים מאוד מאוד מתכוננים, יש גם כאלה שכן מתכוננים, ואז הם ממש מתכוננים לראיון, לפעמים הם מתכוננים מדי אפילו, אבל כשהם מתכוננים ובאים עם הפריימוורק הנכון, הם מתרכזים מאוד בלתת תשובה ממש טובה. אבל הם שוכחים שבסוף אני כמראיין בוחן את ההתאמה שלהם ולא כמה הם מנהלי מוצר מאוד מאוד טובים. כאילו לא רק. הם יכולים להיות מנהלי מוצר מאוד טובים, אבל יש פה עניין של match. האם הם מתאימים, אגב לא לחברה שלי, אלא אפילו ספציפית בגרנולציה יותר נמוכה, לחברה ולתפקיד הספציפי. כי יכול להיות שמחלקה אחת ומחלקה אחרת צריכים פרופיל אחר של מנהל מוצר. כשאני מראיין למחלקה מסוימת או לצוות מסוים, אני בוחנת מי הבן אדם בכללותו וכחלק מלהיות מרואיין צריך לקחת את הדבר הזה לתשומת ליבך ולהבין שאתה צריך להפגין גם סקילים אחרים כמו לידרשיפ, כמו רוחב כתפיים, כמה קונטקסט אני יכול להכיל, שאני יכול לדחוף צוות מטריציונית, כל העולם של ניהול בלי סמכות, כל העולם של... איך אני מקבל פידבק, הרבה פעמים אתה מאתגר מרואיין בתוך ראיון על ראיון שהוא הביא, שאתה אומר, אני חושב שזה ראיון שאולי הוא עונה על 1 ו-2, אבל הוא לא עונה על 3 ו-4, אולי בוא ננסה לחשוב על דבר כזה ולראות איך הוא מגיב לפידבק, אם הוא מקבל פידבק בצורה שהיא בוגרת, אם הוא מקבל פידבק בצורה שהיא מכילה ומניעה לפתרון

ולא ממקום סוגר. אני חושב שגם אני כשאני מראיין, אני לפעמים, גם אם אני ממש מסכים עם המועמד והכיוון שלו, אני אאתגר אותו בכוונה כדי לראות איך הוא מקבל את הפידבק. גם אם אחר כך נמשיך עם הכיוון שלו, אני רוצה לראות האם הוא דפנסיבי, האם היא לוקחת רגע את הפידבק הזה ואומרת, אה, וואו, האמת שזו נקודה מעולה, בוא נעשה 1, 2, 3, וגם לראות רגע, אוקיי, האם היא מסוגלת לעשות פושבק? לא, זה הכיוון הנכון, בוא נתקדם בכיוון הזה. ברור שזה עדין, אבל אנחנו מסתכלים גם על התכונות האלה ואנחנו מנקדים, כשאנחנו יושבים בצד המראיין, אנחנו מנקדים גם את הדברים היותר סופטיים, לא רק איך פתרת את השאלה לפי הפרמרוק ואם נגעת בכל ה... נקודות, אלא גם באמת, האם אנחנו חושבים שיש פה התאמה? נכון, וזה עוד פרמטר, והרבה פעמים מרואיינים לא לוקחים את זה בחשבון, הם לא שמים לב, או לא מספיק במיינדסט, שכשאני מתראיין עכשיו ואומר מילים כדי לתת תשובה טובה לעולם המוצרי, יש עולם רחב יותר של סקילסט, שאני צריך גם להביע, הוא מין סאבטקסט של סקילסט, זה לא שאני אבוא ואגיד בריאיון, אני לידר, אבל אתה צריך להפגין שאתה בניסיון שלך הובלת דברים, יודע למדוד אותם, יודע לקבל פידבק, אתה חושב רחב, אתה חושב עסקי ולא רק על האקזיקיושן של המוצר, אתה יודע לשלב אסטרטגיה בתוך

החשיבה שלך. ואני חושב שנגעת בזה שזה באמת הנושא הזה של ההתאמה הוא קריטי ושמסתכלים מעבר לפתרון המקצועי ואני חושב שזה לי זה מזכיר טעות שהיא יחסית דומה. אבל זה כמה אנחנו באים בתור מרואיינים אדפטיביים לסיטואציה הזאת של הרעיון. אנחנו רוצים, לא רק, ברור שאנחנו במעמד של מרואיינים, ברור לנו שאם החברה תגייס אותנו זה יהיה לנו טוב. אבל אנחנו רוצים לעזור למראיין להבין למה זה יהיה טוב עבורו או עבור החברה שיגייסו אותנו. והיכולת הזאת לייצר איזשהו ווין ווין בשיחה ובתשובות ובדברים האלה, היא משהו שבעיניי הרבה מועמדים מפסידים. כן, זה גם חוזר לזה שהם לא התכוננו על החברה ומה חשוב לחברה. אבל ההבנה הזאת שאני בתור מרואיין צריך למכור את עצמי כדי לייצר ערך לצד השני, כמו שאנחנו בונים מוצר אגב, זה מאוד מאוד דומה, היא משהו שבעיניי מפוספסת, ומעניין אותי לראות אם אתה גם חווה את זה בדבר הזה. אז אני חושב שאני מסכים איתך מאוד, ואני אגיד בנושא הזה שאתה נותן פה טיפ advanced, זה טיפ למתקדמים, כי זה לא כל כך טריוויאלי, ורוב המרואיינים... יהיה להם קשה להגיד איך אני מייצר את הווין ווין הזה החוצה. כדי לייצר את הווין ווין אני יכול לתת לזה כמה טיפים, למשל ללמוד על התפקיד שמחפשים, לקרוא את הדרישות משרה, ממש לעומק. אני בא לרעיון מסוים, אני משקיע אפורט, שני הצדדים משקיעים את האפורט, בוא נבין רגע את התיאור משרה ממש טוב, אני אבין מה מחפשים, אני אנסה להבין את הפרופיל, ואז אני אציע החוצה דברים שאני יודע שיש לי בניסיון, שאולי בפיץ שלי אני לא הייתי אומר אותם בday one, אבל פה אני ממש אחזק אותם כי אני יודע שזה מה שמחפשים. זה יענה כסאבטקסט על העולם הזה של לא רק אני ממש רוצה לעבוד פה, אלא למה כדאי לכם גם לקחת ספציפית אותי. כן, אני חושב שנגיד דוגמה, מישהו שעובר מסייבר לפינטק, אוקיי, זה מעבר שהוא כאילו מאוד מאוד גדול, ויכול לבוא ולהגיד, האמת שראיתי שעכשיו אתם בונים איזשהו פלטפורמה מאוד כאילו מורכבת, שמאפשרת להרבה משתמשים לעבוד במקום אחד ולנהל תהליך עבודה, וזה בדיוק מה שעשיתי בחברת סייבר הקודמת, שהובלתי את התהליך 1, 2, 3, ולעזור למראיין להבין, אה, בעצם כן יש לו ניסיון בזה, הוא כן יודע להביא ערך ממוסף לשולחן, או לא יודע מה, אנחנו מתראיינים לחברה שעושה פודקאסטים, ולהגיד, וואו, האמת שגם לי יש פודקאסט ואני ממש מבין את האתגרים, אני יכול לעזור פה גם אם אין לי את הניסיון הפרפקט מאותו דומיין.

שאגב, אני יכול להגיד שזה דבר שמוסיף המון נקודות למרואיין, גם על חשבון כמה הוא מנהל מוצר חזק. כי ההתאמה לקונטקסט היא הרבה יותר קשה. מאשר ללמד אותו להיות פרודקט טוב. כי הרבה פעמים יכול להיות פרודקט עם ניסיון, אבל אולי לא מספיק רחב למה שאנחנו צריכים, אבל אתה רואה את הפוטנציאל ואתה יודע שאתה יכול לקדם אותו לשם. אבל אם הוא בא עם הרקע הדרוש, אם אני מגייס לפלטפורמה, והוא בא עם רקע פלטפורמי והקים מוצרים פלטפורמיים, יש לזה המון משקל אל מול כמה הוא מנהל מוצר מנוסה. אני אעדיף ארבע שנות ניסיון אבל מפלטפורמה מאשר עשר שנות ניסיון שלא קשורות לפלטפורמה בכלל.

אני חושב שכל הדברים האלה של לייצר את הווין ווין ולהיות אדפטיבי ולהיות מסוגל להבין שגם ברעיון אנחנו רואים גם את הסאבטקסט, אני חושב שזה מוביל אותי לאיזושהי טעות שהיא באמת, אני רואה אותה מלא דווקא אצל אלה שמתכוננים ומתכוננים הרבה, וזה השבלונה, זה המחשבה הזאת של אני רובוט ואני חייב לעשות א', ב', ג', ד' בפרמיורוק, ואותי בתור מראיין זה גומר, אני ממש קשה לי לראות את הדבר הזה. וכאילו מעניין אותי לדעת שכשאתה מראיין ואתה רואה מישהו שבא ונקרא לזה במרכאות מכיר עליך את הפריימוורק, מה זה גורם לך להרגיש, מה אתה עושה? נכון, אז אני אגיד שזה טריקי, כי מצד אחד אנחנו אומרים לאנשים תעשה פריימוורק, תבוא מוכן. נכון. מצד שני, אתה אומר לו, אבל אל תהיה כאילו, אל תהיה שבלוני, אל תרוץ על הפריימוורק, תשלב אותו בתוך השיחה, תספר סיפור, שמוביל דרך הפריימוורק, אבל תספר איזשהו סיפור, אבל לא כולם עוברים דרך מנטורינג. לא כולם עוברים דרך ההנחיות האלה, אז הם צורכים ידע ביוטיוב והם רואים מלא סרטונים והם רואים שאנשים הולכים דרך פרמוורק מסוים או קוראים או עושים קורסים שהם למדים אותם את הפרמוורק, אבל אז המקפצה הזו מי אני לומד את הפרמוורק זה שלב ראשון, קודם כל אני מכיר שיש פרמוורק בכלל, המקפצה השנייה היא מתוך הפרמוורק אני רוצה לספר סיפור שלא ירגיש שאני ממש רץ. בולט בולט על הפרמורק שאמרו לי, אמרו לי לדבר מישן, אני מדבר מישן, אמרו לי לדבר סגמנטים, אני מדבר סגמנטים, למה זה לא טוב? כי אפשר להוציא אותך מהפרמורק מאוד בקלות, ומראיינים מנוסים, אגב, עושים את זה בכוונה, מוציאים אותך מהפרמורק בכוונה, שואלים אותך רגע, תן לי המלצה לאיזשהו פתרון, עוד לפני שהגדרת סגמנטים, ועכשיו, אם אתה בכוח מחזיר לפרמורק, הוא אומר, לא, לא, רגע, אני פתרונות לא מדבר לפני pain points, אז אתה חוטא. למטרה בסוף אתה צריך להתאים את הפרימוורק לקונטקסט ולפעמים הקונטקסט הוא לא מתאים לכל הפרימוורק. אני

חושב שכשאני אני הטיפ שלי בדברים האלה זה למועמדים שבאמת עושים את ההכנה זה תהיו מסודרים אבל לא מתוסרטים זאת אומרת ממש אפילו ברמה של השימוש במילים אל תגידו לי עכשיו אני אעשה סגמנטציה ואחר כך אני אחפש את הפיינפוינט ואז אני אציע סולושן אל תגידו את זה ככה תגידו. אוקיי, אני רוצה רגע להבין מי המשתמשים שרלוונטיים עבור המוצר הזה, ואחרי שנזהה משתמשים, ננסה להבין איך נראה, איזה אתגרים יש להם, אוקיי? זה ברמה הזאתי. והדבר השני, הטיפ השני, זה תראו לי שיש לכם את הסדר מבלי להגיד לי את כל הסדר. זאת אומרת, תגידו לי, אוקיי, עכשיו אני רגע, אני מתכנן לעשות, להבין רגע את המשתמשים ואז מה כואב להם, ולעשות שני שלבים קדימה, במקום להגיד, אני אתחיל משאלות עברה, ואז אני אעבור להגדרת המשימה, ואז אני אעבור לסגמנטציה, pain points, solution, mvp, ואולי בסוף נגדיר מטריקות להצלחה. תעשו לי שני צעדים קדימה שאני אבין שיש לכם structure, אבל בלי לשרוף את עצמכם על להקריא לי את הפרימור, גם אני מכיר אותו, לא צריך לעשות את זה. בדיוק. אבל אמרת סיפור, ואני חושב שבהקשר של הסיפורים יש איזושהי טעות שבסוף אנחנו ברעיונות ניהול מוצר, וגם ניגע בזה בפרק הבא, יש הרבה מאוד שאלות של ספר לי על פעם ש, ספר לי על זה, ספר לי על הצלחה, ספר לי על כישלון, הסיפורים האלה של מה אנחנו עברנו בקריירה המקצועית שלנו, ואיזושהי טעות שאני שם לב אליה שהיא חוזרת די הרבה, זה מה סוג הסיפורים שאנחנו בוחרים לספר. אוקיי, שאלו אותנו שאלה, ואז אנחנו בוחרים לספר סיפור שאולי הוא לא הסיפור הכי טוב, וזה בעיניי ממש ממש טעות גדולה, כאילו אני רואה את זה מאוד חזק.

זו טעות נפוצה, ואם נדבר קונקרטית, אז הסיפור צריך להכיל באמת איזושהי הצלחה מוצרית, אמיתית, משהו שאתה הובלת כאדם, ולא הצוות, ולא משהו שהוא, ולא דבר שהוא גם הדבר הכי טרי שעשית, גם זו... בול, זה הטעות אבל, שהם בוחרים את מה שהיה הדבר האחרון שהם עשו, לא הדבר שהוא הכי אימפקטפול. שהוא גם בדרך כלל לא בפרודקשן. בדיוק, ואני חושב שמה שחשוב שמוריינים יבינו זה שאני בתור מראיין אומר, אם זה הסיפור שהם בחרו על ההצלחה המוצרית, אז זה הגזמה של ההצלחה שהייתה להם, ואם זה הגזמה, אז אוי ואבוי, אין להם שום הצלחה. מה האמת? אז זהו, אתה אומר, אם סיפרת סיפור שעוד לא יצא לפרודקשן בתור ההצלחה המוצרית הכי גדולה שלך, אז אחד... אז האם יש הצלחה בכלל? בדיוק, אז אני מניח שאתה מגזים, אחד, ושתיים, שזה היה הדבר הכי גדול שהיה לך, ואז, אומייגאד... כאילו אז לא הייתי שכחת אף פעם שום דבר לפרודקשן וזה לא נכון. אחר כך אתה שואל את המרואיין ואומר, אה, האמת שכן, יש לי כאילו איזשהו, מה שעשיתי שנה שעברה שיצא וזה מדהים, סיפור יותר טוב.

ואם אני גם אחזק את זה, אני אגיד שכדי לתת פה טיפ למרואיינים פוטנציאליים, ההצלחה צריכה להיות מדידה. בדיוק. לא יכול להיות שאתה נותן הצלחה שלא מדדת אותה, אז תבחר סיפור אחר, תבחר סיפור שכן מדדת, כי בסוף אנחנו כמנהלי מוצר, אתה כמרואיין צריך לדעת את זה. בסוף פיצ'ר עולה תהליך גדול ששינית, בסוף צריך למדוד אותו, למה עשינו אותו בעולם? הוא מתחיל מאיזושהי בעיה, אבל הוא מביא איזשהו פתרון, האם הפתרון הזה הצליח? ואז זה מוביל גם לסיפורי כישלון לפעמים. חשבנו שזה היפותזה טובה, נכשלנו כישלון חרוץ מצוין. תספר לי על הלמידה של הדבר הזה, אני לא מחפש שכל פיצ'ר שעשית הוא היה הדבר הכי מוצלח שעשו בחברה. אני מחפש את התהליך, מחפש את הדרך. בדיוק. והעיקר שאתה יכול למדוד אותו. ולמדוד זה אומר תדבר איתי דאטה, תגיד לי מדענו את המטריקה הזו והזו, העלינו אותה ב-X, חשבנו שנעלה אותה ב-Y, אבל בסוף הצלחנו להעלות ב-X, אבל אני מבין שאתה מדבר את השפה, אני מבין שאתה יודע איך מגיעים לסוף התהליך שזה המדידה

עצמה. אני חושב שנגענו פה בהמון טעויות, אבל לפני שככה אנחנו רגע נסכם, חשוב להגיד משהו למרואיינים ומרואיינות, זה שלא עברתם תהליך, זה לא אומר עליכם בתור בני אדם שום דבר, וזה גם לא אומר עליכם בתור מנהלי מוצר הרבה. אנחנו יודעים שניהול מוצר ורעיונות לניהול מוצר, יש ביניהם חפיפה, אבל זה לא פרפקט, זה הדרך הכי טובה שיש לנו היום כדי לבחון מרואיינים, אבל זה לא אומר עליכם משהו, גם אם לא עברתם איזשהו תהליך, זה לא אומר שאתם מנהלי מוצר לא טובים, או אנשים לא טובים, זה אומר שבקונטקסט הזה, בתהליך הזה, למשרה הזאת, לא הייתה התאמה. האם יש מה לעשות? כן. האם אפשר להימנע מהטעויות האלה? כן. אבל גם אם אנחנו עושים את כל הרעיון הזה מושלם, עדיין יכול להיות שזה לא מתאים וצריך לקבל את זה בהבנה, זה לא אומר עליכם שום דבר וזה מסר שהוא חשוב, כי אנשים מחפשים עבודה והשוק עכשיו הוא שוק קשה ואנשים לא עוברים והם לא עוברים לא כי הם לא טובים, אלא כי באמת התחרות משוגעת וקשה ואנחנו פה להגיד גם, זה בסדר, זה קשה, זה חרא, זה מבאס, אבל זה לא אומר עליכם בתור בני אדם. בני אדם בטוח לא, אגב גם לא כמנהלי מוצר בהכרח, לפעמים הדבר הזה של לא עברתי, צריכים להבין שזה סטטיסטית פיצ'ר, זה בנוי ככה, אתה לרוב לא תעבור את התהליכים הראשונים שלך, לרוב אתה תעבור לא תהליך ראשון שהלכת אליו התקבלת ואתה תעבור, בדרך כלל זה יהיה אחרי כמה ניסיונות ורעיונות שעשית או כמה תהליכי גיוס שעברת, כי באמת השוק לא פשוט וזה תלוי בכמה אתה מנוסה. מעולה, אז עם זה אנחנו נסיים ורגע ככה לפני סיום אני אגיד שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו תעקבו אחרינו בכל אחת מהאפליקציות ותיתנו לנו חמישה כוכבים, כל השאלות שלכם, אנחנו נשמח לשמוע בתגובות מה יש לכם להגיד, ושוב, ממש ממש תודה רבה מאור, כיף גדול, וניפגש בפרק הבא, אז תודה שהאזנתם.