Parking Nightmare Solved: Pango's AI Secret Revealed!
In the dynamic world of product development, the path to innovation is rarely straightforward. Liat Peled, VP Product at Pango, recently shared a compelling case study on how her team navigated the complexities of urban parking, leveraging AI and a redefined approach to the Minimum Viable Product (MVP) to deliver a truly impactful solution. The story of Pango's sign scanning feature offers valuable lessons for product managers striving to solve 'unsolvable' problems.
“The key in MVP is the letter M, that it shouldn't be minimal, it should be meaningful.”
- Liat Peled, VP Product, Pango
Uncover how Pango transformed a complex parking problem into a user-loved feature. Learn why focusing on a 'meaningful MVP' over a 'minimal' one was key to their success. This is a masterclass in product innovation.
שלום לכולם, אני רן ארז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן ומה השיעורים שהם למדו בדרך. ובפרק של היום נדבר על הבעיה המוצרית הבאה. איך הופכים חלום של פיצ'ר למציאות שעובדת? ומי שתספר לנו על האתגר ועל ההתמודדות היא ליאת פלד, VP פרודקט בפנגו. היי ליאת. היי. מה שלומך? טוב, תודה. נעים מאוד, כיף להיות כאן. מדהים. אז איזה בעיה אנחנו הולכים לדבר עליה היום?
אז היום, כמו שהצגת, אנחנו הולכים לדבר על בעיה של ממש חלום שהיה לנו של פיצ'ר, יכולת ש... ניסינו הרבה זמן לפצח איך לעשות אותה ובסוף פיצחנו אותה בדרך מאוד מצומצמת אבל שתפסה מעבר למצופה וחשבנו שהכי נכון לספר את זה, זה דווקא בדוגמה האחרונה של פיצ'ר שפנגו השיק, של סריקת שלטים. אוי זה מעולה, זה ממש משמעותי. בטח חונה, מי שחונה בתל אביב אז מכיר את השלטים, קריאים לחלק מהאוכלוסייה ולפעמים מאתגרים ושמענו על זה הרבה גם במדיה וגם במוקד וגם מחברים כי כל אחד מאיתנו לקוח או יש לו חברים שהם לקוחות של פנגו של האם מותר לי להכנות כאן ומה כתוב בשלט ובעצם הפיצ'ר הזה שעשינו עם היכולת של AI לסרוק את השלט הפשוט שיגיד לך אם אתה כן או לא ובאיזה שעה ואיזה אזור להפעיל, אז חשבנו שנכון לספר את התהליך של זה, של איך ככה לקחנו אולי אתגר מאוד מאוד גדול וצמצמנו ועדיין חושבים שעשינו משהו טוב.
כן, אני חושב שבתור מנהלי מוצר זה כאילו הכי אינטואיטיבי בעולם לבוא ולהגיד MVP, MVP, וזה כאילו כנראה השלוש אותיות הכי נפוצות בניהול מוצר, אבל בפועל כשזה על המוצר שלנו לפעמים מאוד מאוד מאוד קשה לנו לחתוך, אוקיי, אנחנו מעדיפים כבר לפעמים לוותר על דברים שהם נראים לנו כל כך רחוקים, כי נורא קשה לנו באמת להבין אוקיי, איך ה-MVP הזה באמת פוגש ערך בעולם החיצוני, זה הרבה פעמים מה שמפיל, לא כי אנחנו לא יודעים לעשות את ה-MVP, אנחנו פשוט לא באמת מספיק מצליחים לזקק את ה- הנה זה הערך האמיתי שזה באמת נותן, גם כשזה מינימל, ואני חושב שזה אתגר מאוד מאוד מאוד קשה למנהל המוצר. אז אני אגיד שהמפתח ב-MVP זה האות M, שהיא לא תהיה מינימל, שהיא תהיה מינינגפול. יפה. ולפעמים ה-meaningful לא חייב להיות the full blown. לפעמים ה-meaningful, אתה באמת, אם אתה מזקק מה ה-meaningful ללקוח, אז יכול להיות שהצלחת לייצר פה MVP שהוא גם אולי לא מינימל, אולי הוא חלק מה... אולי גזרת את המינימל הנכון לך, שהוא עדיין מינינגפול ליוזר. אוקיי, אז נראה לי שזה זמן מעולה באמת לצלול, ואולי כזה תכניס אותנו פנימה לקונטקסט של הפיצ'ר הזה. מה קרה? זה נראה? מה היה התהליך? אז קודם כל בוא אולי נתאר שנייה את הפיצ'ר למי שטרם התנסה בו, כשרוצים להפעיל חנייה כרגע בתל אביב, פשוט אפשר לסרוק את השלט ואז לדעת האם אתה בתור יוזר שיש לו תו חנייה או אין לו תו חנייה אזורי, תושב תל אביב, לא תושב תל אביב, בשעה 5, בשעה 4, בשעה 9, בצד ימין של הרחוב, בצד שמאל של הרחוב. כל הסיווכיות הזאת נכנסת, האם אתה פשוט יכול, מותר לך לחנות כאן, ואיזה חנייה, איזה אזור באפליקציה צריך להפעיל. אז באמת בוא שנייה נחזור אחורה, כי אולי זה נראה שפנגו רגע פתרה כבר את בעיית החנייה, ופנגו...
כאילו אנשים חונים עם זה, נכון? מה שאנחנו הכי עושים זה להפעיל חנייה בוואן קליק, הכפתור העגול הכחול, בזה פנגו מזוהה, אבל נגיד ש... דווקא באזור תל אביב, הבעיה הזאת היא לא פתירה, ואנחנו רואים ושומעים את זה, כמו שהזכרתי קודם, מלקוחות, מעצם מדיניות החנייה בתל אביב, כל צעד של הרחוב הוא בשעות שונות, ובהיתרים שונים, אם אתה תו תושב, אם אתה לא תו תושב, ולכן כל הפעלת חנייה בתל אביב היא לא one click. לאורך תקופה ניסינו לפתור את הבעיה הזאת. האמת שגם במשאבים לא מבוטלים, ולאורך, עשינו הרבה ניסיונות, האם הלוקיישן יזהה אותי, אבל הבעיה היא בצדדים שונים של הרחוב, אם אני עומדת באמצע הכביש, אז איך אני אפעיל לך את החנייה בוואן קליק. אז ניסינו למפות את הצדדים של הרחוב, ובטח אף אחד מכם לא שם לב שיש פיצ'ר באפליקציה, שאם אתה מסובב את הטלפון לצד ימין או לצד שמאל, אז אנחנו אומרים לך איזה אזור להפעיל. לא עבד. לא עבד כי? כאילו, אני לא מכיר את זה, אני יכול לנחש למה זה לא עבד. לא עבד כי זה פיצ'ר קשה לשימוש, כי הוא בא למפה של פנגו, אז קודם כל מפה היא כבר אתגר לחלק מהיוזרים. קשה רגע להציף במפה שיש לך את היכולת הזאת, שהיא צבועה רגע ברחובות, זה קצת קטן, זה קצת... אז היה מאתגר, והשקענו בו הרבה. אנחנו בפנגו כל שנה עושים האקתון, שבהאקתון הזה עולים רעיונות של מה אפשר לעשות ומה אנחנו רוצים לעשות, אנחנו משאירים את זה באמת פתוח לאנשים בחברה להציע פיצ'רים או חלומות, אם הזכרנו שוב את החלומות שיש להם. הפיצ'ר שהזכרתי קודם על המפה, הוא היה בהאקתון לפני שנתיים.
האמת שזה נשמע קצת כמו פיצ'ר של האקתון, את יודעת? לגמרי. גרר אותנו כמה חודשים אחר כך היכולת הזאתי, ובאמת בהאקתון האחרון שעשינו, שהוא היה ממש לפני כבר כמה חודשים, שוב על הצורך הזה של האם מותר לי להחנות כאן. כאילו כן או לא? נכון, בסוף הם משתמשים רגע, רוצים תשובה חד משמעית, שחור לבן או כחול לבן, לא משנה, אבל אתם רוצים תשובה. בדיוק. אוקיי, ואז בעצם בהאקתון הזה אנחנו מנסים רגע את הדבר? ומנסים ומאתגרים את עצמנו והצוות באמת הלך על הפול בלואון של לפענח כל שלט ופשוט שיגיד לי כל שלט בכל מקום, יש אלפי שלטים שאנחנו רואים ברשויות, נכון? שגרירויות ונכים ופריקה וטעינה וכולי והתקדמנו. לגמרי התקדמנו, אבל אם אנחנו, השאיפה שלנו בהאקתון זה להביא מוצר, אז נגיד שבניסיון של הפיצ'ר הזה, הם הביאו פרוטוטייפ. אוקיי, יש לנו POC בעצם, משהו שכאילו מסוגל לזהות. מה מהנקודה הזאתי, כאילו, איך את יודעת שבאמת שווה בכלל להמשיך, אולי לא להמשיך, כן להמשיך, כאילו, מה הנקודת ההחלטה שמה?
אני חושבת שכאן הנקודת החלטה פגשה במקרה גם את המציאות וגם את הכלים שהיו לנו בידיים ויצא הגורל וסמוך לאותו פיתוח גם עיריית תל אביב התחילה לשנות את מדיניות החנייה והשינוי המשמעותי הוא שקודם כל משנים את השעות, משנים את השלטים ופתאום גם תושבי תל אביב שעד היום כנראה לא הפעילו חנייה מימי חייהם, פתאום צריכים להפעיל חנייה, והם לא צריכים להפעיל חנייה גם בכל מקום, הם גם צריכים לדעת איפה כן ואיפה לא, ומתי וכולי, והבנו שרגע יש פה איזושהי נישה ובעיה שהיא, הבעיה היא לא כמו בפתח תקווה. הבעיה היא לא כמו בראשון לציון, אוקיי? למה? כי שם קודם כל, אין את, ברוב המקרים שתפעיל את החנייה, אתה פשוט תפעיל אותה בוואן קליק. כאילו זה באמת יהיה פשוט... זהו, וואן קליק, יש לך שירותי מיקום, האפליקציה תדע איפה אתה, וואן קליק, והתשלום עובד. אוקיי, אז אני רגע, אם אני רוצה שנייה רגע לשים על זה איזשהו דאבל קליק על הדבר הזה, בעצם אנחנו אומרים שנייה. אנחנו עושים איזשהו האקתון, יש POC, יש פרוטוטייפ שמזהה האם אפשר לחנות או אי אפשר לחנות, אחלה. במקביל אנחנו אומרים, אוקיי, כאילו לא כל היוסקייסים, מה שאני שומע, לא נולדו שווים, זאת אומרת, בתל אביב אפילו אנשים שגרים בעיר, פתאום הגבינה זזה להם והם גם צריכים ללמוד איזשהו משהו חדש, במקומות אחרים היוסקייס הוא פחות כואב אולי לדבר הזה, אוקיי. וצריך להבין שגם הפרוטוטייפ הזה, הבנו שהוא מאתגר מהצפוי. מה הכוונה? זה לא פיתוח אחד, שבפלטפורמה אחת אנחנו נדע לזהות בקלות את כל השלטים.
איך גיליתם את זה? כי אני חושב שזה נקודה סופר משמעותית, בטח ב-Gen AI, שאנחנו מרגישים שב-PoC ניצחנו, אבל להביא את זה לפרודקשן אחר כך, ואשכרה לפתור בצורה רפטטיבית הרבה יוסקיסים שונים, זה מתפרק. ממש בסוף זה בללכלך את הידיים, ובלצלם כל מיני תמונות, להזין אותו בכל מיני דוגמאות ולהבין שכדי שהוא ייתן תשובה שאנחנו נדע שענינו תשובה ליוזר שהיא קרובה ל-100%, אז יש פה דיוק שצריך לעשות, זה לא ChatGPT שאני שואלת אותו ובסדר, הוא ענה לי ב-80% את התשובה הנכונה ואם הוא לא אז הוא המציא, כולנו נתקלנו בסיטואציה הזאת. כשאתה רוצה להביא את זה לכדי מוצר, אתה מבין שה-80% הוא אינו מספיק. מחיר הטעות פה הוא גדול באופן נפשי? מחיר הטעות פה הוא גדול, רוצה לתת רגע חוויה וואו שהיא סוג של מג'יק מורמנט ואם בזה אתה תטעה אז עדיף כבר שלא עשית כלום. אני חושב שבדיוק זה גם המג'יק מורמנט מצד אחד שזה עובד נהדר אבל מצד שני העניין הזה של trust הוא מאוד מאוד מאוד משמעותי כי אם את טועה ופנגו אמרו שאתה יכול להחנות וחנית וקיבלת דוח האם אתה תשתמש עוד פעם בפנגו בעייתי אולי לא יהיה לך ברירה אבל אתה תשתמש בזה באמת עניין. לגמרי ולכן ידענו שכשמביאים פיצ'ר כזה אז רגע הוא צריך להיות. מדויק ולעשות את הכל לא יהיה מספיק מדויק אז בואו רגע נעשה את מה שכמו שאמרנו קודם את המינינגפול ליוזר במקום שהוא באמת צריך באזור שהוא באמת צריך ושם נדייק את עצמנו לרמה שאנחנו מרגישים ממש בטוח איתה אז זה כנראה הכיוון שאנחנו צריכים ללכת. אוקיי אז אנחנו עושים בעצם מה POC הזה אתם באים ובודקים את זה על כל מיני שלטים שונים במקומות שונים, זה לא נותן מספיק. מבינים שתהיה פה עוד הרבה עבודה כדי שזה יהיה הכל או כלום. ואז איך קורה הרגע הזה שאתם אומרים בואו נתמקד רגע בתל אביב? מה כאילו קורה שם?
קודם כל אנחנו באמת, אנחנו הרי מאוד בשיח עם העירייה שאנחנו מבינים שהולך להיות פה שינוי. ופתאום אנחנו רואים גם שלטים חדשים שהולכים לצאת ואנחנו מבינים שבהם יש אקסטרה סיבוכיות. ואמרנו, אוקיי, בואו ניקח את השלטים האלה שהעירייה הולכת לצאת איתם, זה בסופו של דבר, זה ארבעה סוגים של שלטים. אמנם באזורים שונים של העיר, ואפילו אזור, אם זה אזור 9, 12, 13, 14, זה גם מאוד משמעותי לתשובה של האלגוריתם, אבל יש פה ארבעה טייפים של שלטים, שעכשיו אפשר... רגע לפקס את הבעיה, לצמצם את הבעיה, לייצר user flow של הפעלת חנייה בתל אביב, בוא אני אעזור לך לפנח את השלט, ממש בסט סגור של בעיה ופתרון, ופתאום זה ישים, ופתאום זה ישים בזמן קצר ולא באין סוף עבודה. אוקיי, אבל באמת גם הנקודה הזאת שרגע, אם לא הייתם עושים את זה... אז גם הייתם צריכים לשלם פה איזשהו מחיר כשהשינוי עכשיו קורה, הוא גם משפיע עליכם אם אני מבין נכון. זאת אומרת נגיד ולא היה זה, עדיין הייתם צריכים לעשות את השינוי. לגמרי, השינוי של, אבל בוא נגיד שזה שינוי שפנגו הוא מה שנקרא bread and butter, זה עוד אזור, שינוי בשעות, עוד רשות, אבל צריך להבין שיש פה, ההזדמנות שראינו פה, יש פה אוכלוסייה חדשה שהולכת להשתמש בפנגו. אז אמרנו, אוקיי, גם יש פה את ההזדמנות, גם יש פה, הולך להיות פה רגע באז של שינוי, של אנחנו רוצים להביא רגע, לתפוס את המומנט הזה, וגם להביא משהו חיובי ליוזרים שלנו. בדיוק, זו הזדמנות לתת את הבשורה כשיש רגע את הפוקוס על זה. בדיוק, בדיוק. אוקיי, אבל... כשיש את הצורך, זה כאילו ככה ממש, שהצורך פוגש את המוצר, זה הרגע הכי טוב. זה האידיאל שלנו, אה? נכון. אוקיי, אבל באמת ברגע הזה, אני חושב על זה עכשיו, בתור מנהל מוצר, יש לנו פתאום שני טייפים של יוזרים, אוקיי? יש לנו יוזרים חדשים שהולכים להגיע במעשה, וצריך לשנות להם הרגלים בעולם האמיתי, והם לא מכירים את פנגו, ויש אנשים שהם מכירים את פנגו, וצריך לשנות להם הרגלים בתוך המוצר. כאילו, איך ניגשתם לאתגר הזה? פירקתם את זה? עשיתם את זה מבחינת רעיונות משתמשים בצורה מסוימת? בסופו של דבר, כשנסתכל רגע על הפלואו שיצא, אני רגע מתחילה מהסוף. הפלואו הוא זהה, וזו הייתה השאיפה שלנו, להגיע לפלואו שהוא זהה, אבל הוא ייתן תשובה פרסונלית, כלומר אם אני תושבת תל אביב, אני יודעת, יש לי את המידע הזה על הרכב שיש לו תו תושב, אז רכב עם תו תושב יקבל תשובה שמתאימה לו, ורכב ללא תו תושב יקבל תשובה שמתאימה לו. אז ידענו שאנחנו צריכים לפתור את שתי הסיטואציות, אבל עדיין שאפנו מבחינת מוצר לעשות פה פלואו מוצרי שיתאים לשניהם. ובסופו של דבר, שוב, זה ממש, אם נסתכל על הפלואו, הוא תופס אותך בהפעלת חנייה בתל אביב, מציע לך להשתמש כן או לא בסריקת השלט, ואם אתה בוחר, אז הוא כבר יודע את הזהות שלך אם אתה תו תושב, אם אתה לא תו תושב. וייתן לך את התשובה הפרסונלית שלך. אולי באמת שווה שניכנס רגע עוד טיפ טיפה לוולידציה, כי בעצם כבר היה לכם פיצ'ר, שעם הסריקת צד רחוב ולהזיז, והוא לא תפס, אם אני מבין נכון. אתה מתכוון על הפיצ'ר שתיארתי קודם, על המכה? כן, להתכוונן שמאל לימינה ולהבין באיזה צד אני ברחוב. הוא נפל על דיסקאבריביליטי כנראה, או אנשים שלא הבינו. מה הלקחים שלמדתם מזה שרגע הטמעתם פה? אני חושבת שרגע, אם נחזור רגע לכותרת של איך אמרנו שצמצמנו את האירוע ולמה דווקא זה מה שהוביל, מבחינתי יש פה שני צמצומים עיקריים. אחד, צריך לסרוק שלט. כל כך הרבה דיונים היו לנו, האם שווה לעשות פיצ'ר שצריך בו לסרוק שלט. אוזר לא רוצה לסרוק שלט. אתה רוצה קסם, נכון? אתה רוצה לפתוח את האפליקציה, אתה רוצה לפתוח על כפתור ושאני אדע. נכון. אז הפיצ'ר שניסינו לעשות לפני שנה, לא צריך לסרוק בו שלט. אתה... נתתי לך דרך, גם אם אתה באמצע הרחוב ולא ליד השלט. אז קודם כל, זה צמצום ראשון, והוא צמצום משמעותי, רגע, בחוויית המשתמש, שזה רק יוזרים שילכו לסרוק שלט, יראו את זה. הצמצום השני, זה שדיברנו עליו שבעצם זה לא כל שלט, נכון? אנחנו פיקסנו את זה, שהבנו שהם הצורך הכי גדול. אז אני חושבת ששני, קודם כל הסטייט אוף מיינד הזה, שזה בסדר רגע, בוא נפתור רגע לאנשים שבאמת רוצים לסרוק את השלט ולא לכולם. נכון, לא פתרתי לך את זה אם אתה באמצע הרחוב, אתה עדיין כנראה נורא תכעס שאתה צריך ללכת לסרוק את השלט, אבל יש מספיק יוזרים ואנחנו רואים את זה גם בתגובות. שזה תפס אותם ברגע מתאים שהם לא הבינו את השלט והלכו עדיין לבדוק אם הם יכולים או לא יכולים להחנות. הם קודם כל חנו תפסו את המקום עכשיו בוא נבין רגע עכשיו בוא נבין אם צריך להזיז את האוטו וזה וזה יוזר פלואו אחר מאנשים שרגע כאילו מנווטים תוך כדי ומנווטים תוך כדי או שאני פשוט לא צריכה ללכת לקצה הרחוב רגע לפשט את זה עד כדי כך נכון כן מה מה מדדתם בשינוי הזה. כאילו איך רציתם לראות שזה מוצלח?
קודם כל יש פה user flow של מדדים שלם, זה מסך ההפעלות החנייה בתל אביב, כמה יבחרו להשתמש בזה. כשאני פותחת המצלמה, אז כמה בסופו של דבר יבחרו לסרוק, יבחרו ללחוץ על הכפתור של צלם. מתוך אלה שברחו את הכפתור של צלם לכמה אני, בתור פנגו, הצלחתי לתת תשובה. לפעמים התשובה היא, לא הצלחתי, תצלם שוב. ומתוך אלה שבאמת נתתי להם תשובה, חלק לא הצטרכו להפעיל חנייה. אז אני לא יכולה רק לבדוק כמה הפעילו לי חנייה. נכון. זה באמת היה מאתגר ב-KR ששמנו. כי זה כאילו no action, זה עדיין value. זה value מטורף, זה אפילו עוד יותר value, שאמרתי לך שאתה לא צריך להחנות פה, שאסור לך להחנות פה. וכמה באמת הפעילו את האזור הנכון, כי זהו, אני בחרתי את זה בשבילם. לכן יש פה מדדים לכל אורך הפלואו, ונגיד שזה היה מאתגר גם לשים לעצמנו יד לפני תחילת הפיתוח, שמנו לעצמנו יד כמה הפעלות חנייה, אנחנו רוצים שיתחילו עם הפיצ'ר הזה, אנחנו לגמרי בדרך לשם. רגע, לסבר את האוזן, אחוזים בודדים. כאילו היעד ששמנו לעצמנו הוא פחות מחמישה אחוז וזה עדיין המון חניות. כי זה פה, שוב, פריקשן זה סוג של פאוור יוזר, אז אם אני רגע מדמיין רגע את הדבר הזה, זה קצת כאילו, אתה דורש מהיוזר לעשות די הרבה כדי להצליח להגיע לדבר הזה. אתה דורש ממנו לסרוק את השלט, נכון. הוא צריך להבין שאפשר לסרוק שלט, הוא צריך לכוון את המצלמה, לפעמים השמש מסנוורת, לפעמים רגע העץ מסתיר, הוא צריך לצלם את השלט. והוא צריך לקבל תשובה, שזה כבר עלינו. אבל גם לא כל היוזרים צריכים את זה, נכון? רוב היוזרים בסופו של דבר, הם יודעים איפה הם חונים, יש להם הרגלים, הם יודעים מה הם מפעילים, לא כולם צריכים את זה. אז זה בטח, אין פה שאיפה ש-50% מהיוזרים יצטרכו לסרוק שלט כדי להבין מה כתוב בו, זה לא שאיפה. אני חושב שגם זה נקודה ממש חשובה למנהלי מוצר, לחבר את זה רגע לפלואו, מה קורה בעולם האמיתי. כי כאילו הכי לא קל לנו לשים מדד של בוא נראה כמה אנשים חנו בעזרת הסריקה, אבל אם אתה בא ואתה גר במקום מסוים ואתה חונה ברחובות מסביב וכבר גילית את התשובה הזאתי, אתה תדע לפעם הבאה, אתה לא תשתמש בפיצ'ר הזה כי אתה כבר יודע. נכון, אתה יודע. אבל במטריקה זה ירד, במטריקה יש סטגנציה. ובוא, יש גם אנשים שבאמת הם קוראים את השאלת וזה ממש ברור להם, זה בסדר גמור, נכון? זה גם, אפילו זה יכול לקרות. זה גם בסדר, בדיוק. האמת שזה ממש מעניין אותי לשמור רגע את הטייק שלך על, אוקיי, כאילו בסוף בתוך המוצר. אמרנו לא אסור לך לחנות או שהבן אדם כבר הכיר איך מודדים את הערך הזה כשאין כשאין פעולה בתוך המוצר אנחנו רואים את זה המון בעולמות של נוטיפיקציות זה שקיבלת נוטיפיקציה לפעמים זה הערך היה גול במשחק כדורגל קיבלת את הערך אתה לא צריך להיכנס לנוטיפיקציה ונורא קשה למדוד כשאין בעצם פעולה. אז מעניין אותי לדעת רגע אם יש לך איזשהו טייק מעניין. אתה יודע אני חייבת לספר רגע על נוטיפיקציה שהיא די בחיתוליה של פנגו אבל זה ממש ממש מתחבר לשאלה. שאלה ששאלת. בפנגו יש לנו שאיפה רגע של חשבון משפחתי ושהילדים ייסעו בתחבורה ציבורית כי אין להם רכב. יש לנו פיצ'ר בפנגו שאם הילד שהגדרתי בחשבון שלי עולה על האוטובוס, ההורה יקבל נוטיפיקציה. אני ממש בתור הורה, אני חווה את המג'יק הזה כל פעם שהילד שלי בדרך לחדר כושר. עידו עלה על האוטובוס, ואפילו על איזה קו. האם אני יכולה למדוד את הערך הזה? כנראה שלא מזוקק בדיוק לפיצ'ר הזה. והרבה פעמים הערך בא מסביב, מכך שנראה שאולי עוד הורים הוסיפו ילדים לחשבון המשפחתי, בתחבורה הציבורית עם פנגו, האם את הכל אני יכולה לשייך לנוטיפיקציה הזאת? התשובה היא לא, כמובן. אבל לפעמים אתה בונה מוצר גם בהחלטות שאתה יודע שיתרמו, אתה יודע את זה בתור מנהל מוצר, יש לך מטריקות עקיפות למדוד, ואין לך את המטריקה הישירה למדוד.
רגע, אבל אז דיברנו קצת על טרייד-אופים די בהתחלה, שבעצם צמצמנו לארבעה שלטים בתל אביב, שזה היוסקייס המרכזי עדיין, אבל יש עוד איזה שהם טרייד-אופים שלקחתם, לשים רגע בצד. לדוגמה, רצינו, השאיפה שנהיידע, למשל לתושבי תל אביב, שנהיידע מה התו תושב שלך. אנחנו לא יודעים היום. למה אנחנו לא יודעים? זה פשוט מידע שלא מגיע אלינו. אני יודעת שתו תושב, אני לא יודעת את המספר. אז גם זה, זה סוג של התפשרות בתהליך. כי כאילו, אני אומרת לך, אם אתה תו תושב אחד, אתה לא צריך להפעיל פה חנייה. הסצנריו המושלם הוא שאני אגיד לך, אתה תו תושב אחד, אל תפעיל פה חנייה. בדיוק. אז הנה עוד התפשרות שקרתה בפלואו והיא עובדת. מה זה היא עובדת? חיים איתה. נכון, אתם מעבירים בסוף את עוד טיפ האחריות ליוזר, הוא מרים את הקצת משקל שהוא צריך, אבל עשיתם לו את ההווי ליפטינג כבר בהתחלה, וזה טריד אוף לגמרי, כאילו משמעותי. זה לא פוגע במיין יוז קייס? זה לא פוגע, וברגע שנקבל את העובדה של זה, זה יוכל לשפר את היוז קייס. אוקיי, אז מה הלאה, אם אנחנו רוצים לדבר על לשפר את היוז קייס? אז מה הלאה בטכנולוגיה הזאת, היא רגע פתחה לנו קצת יכולות, אז קודם כל יש את ה-obvious, שזה ברור של עוד סוגי שלטים ועוד סוגי רשויות, אבל עכשיו רגע אנחנו חושבים איפה... איפה זה יכול לפגוש אותנו בעוד מוצרים? האם יש ערך לסרוק שלט של תחנת אוטובוס? ומה הוא ייתן לי? אז אנחנו כרגע חושבים על איך נכון לאמץ את הטכנולוגיה הזאת לעוד מקומות. אנחנו ככה לקראת סיום, ורציתי לדעת אם אוקיי, עכשיו איזה מנהל או מנהלת מוצר שמאזינים לנו, אם יש איזשהו take away מאוד משמעותי שהיית רוצה שיעבור, או דברים שאת היית עושה אחרת, או משהו שהיית רוצה להשאיר רגע את המאזינים שלנו, מהצד שלך.
אני אחזור רגע אולי לרעיון הזה של ההאקתון, והרבה פעמים בהאקתון אנחנו מדמיינים שעבדנו יומיים, שלושה, כל חברה כמה שהיא משקיעה באירועים האלה, ובסוף או שהצלחנו או שלא הצלחנו. אני חווה את ההאגטונים האלה שאנחנו עושים פעם בשנה, שהתוצרים שלהם הם זולגים גם לאורך השנה. ולפעמים גם משהו שאתה חושב שלא הצלחת, הוא כנראה פתח לך איזשהו מקום אחר, והנה אפילו כמה חודשים אחרי זה הוצאנו את אותו פיצ'ר בוורסיה אחרת, וזה קרה לנו בעוד מקומות. אז לכן אני אומרת שגם לנסות, ולא להצליח זה כנראה מוביל אותך בדרך להצלחה. אני חושב שזה באמת נקודה דרמטית כי אקתונים הם מעולים לוולידציה הם פחות טובים ללהביא לפרודקשן זאת אומרת המחשבה שבריבון אנחנו עושים פיצ'ר נגיד אבל פתאום אנחנו נצליח לעשות אותו ביומיים שלושה כאילו עוקף בגץ לפיצ'רים זה באמת לא עובד יש סיבה שאנחנו בונים פיצ'רים ולוקח לנו זמן לבשל. נכון נכון ואנחנו עדיין חוטאים בעוקף בגץ לפיצ'רים הזה של מה שלא נכנס לרוב. אז נדחוף אותו באקטון, ואז יש פיצ'רים שאתה יודע שאתה צריך עוד ספרינט או שניים לארוז אותם, לבדוק אותם ולהוציא אותם, ויש פיצ'רים שהם פתחו לך דמו, פתחו לך אקספריאנס, פתחו לך תהליך מחשבה חדש, שבאמת לא מצאת זמן ביום יום לעשות את זה, ואני אומרת זה. כשלא הצלחת משהו אז יכול להיות שזה פתח לך רגע דרך אחרת להצליח אותו. אני חושב שזה מרתק ומה שאני לוקח רגע מהפרק הזה זה כמה דברים. קודם כל באמת העובדה הזאתי שהבעיות האלה שהן לא פתירות ושמנו אותן רגע בצד, הטכנולוגיה פתאום הופכת דברים לפתירים, פתאום הבעיה הזאתי מקבלת זווית אחרת שעכשיו האמת שיש מה לעשות. לגמרי. טיפ שאני ככה חושב על זה כזה, אוקיי בוא נשים רגע. את הטופ פרובלמס שלי בתור מנהל מוצר ולתזמן לי איזשהו מייל כל שלושה חודשים והאם הטכנולוגיה הבשילה כי בקצב הזה יכול להיות שלושה חודשים פתאום אני יכול לעשות משהו שלא דמיינתי.
בקצב הזה אפילו תוך חודש. ממש. נכון זה באמת מאוד מאתגר ואתגר יומיומי to keep up. לגמרי ואני חושב שעוד תובנה שהיא מאוד משמעותית זה הנושא הזה של רגע דיברנו על כזה על החלום של פיצ'ר לצמצם אותו ולמכר אותו. באמת הנושא הזה של להתמקד רגע ב-use case המוביל ובמה שאמרנו בארבעה שלטים, או אני חושב שאת הגדרת את זה מצוין, זה שבוא נחליף את ה-M של מינימל למינינגפול, אני חושב שזו תובנה מרתקת שאני רגע הולך לקחת ולחשוב עליה עוד, וזה היה ממש מעולה, אז קודם כל ממש ממש תודה ליאת. בכיף. ורגע לפני שנסיים, אני רק אגיד שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. אז תודה רבה ליאת, תודה רבה לך, ותודה לכם שהאזנתם.
Top Moments
Trust is everything!
Redefine your MVP!
Measure what matters!
Up Next
