לבנות מוצר ב-30 יום? ככה עשיתי את זה!

פרודקטיבי, פודקאסט המוצר של סטארט-אפ פור סטארט-אפ. שלום לכולם, אני רן ארז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן ומה השיעורים שהם למדו בדרך. ובפרק של היום אנחנו הולכים לדבר על הבעיה המוצרית הבאה. איך בונים מוצר מאפס ללקוחות משלמים תוך 30 יום ואיך אתם יכולים לעשות את זה בעצמכם ומי שהולך לספר לנו על האתגר הזה הוא אני. אז היי, מה נשמע? עכשיו, למה אנחנו מדברים על זה בכלל עכשיו? כי אני לא יודע אם אתם מרגישים את זה, כנראה שכן, אבל קורה שיפט מאוד משמעותי בתעשייה שלנו, בטח למנהלי ומנהלות מוצר והציפייה מאיתנו היא קצת השתנתה. אם עד עכשיו הציפייה הייתה באמת לעבוד על הבעיות, לזהות את הבעיות, לעשות דיסקאברי, להגדיר את המדדים, פתאום השוק קצת זז לעולם של מי מנהל מוצר לבילדר והשיפט הזה הוא משפיע על הרבה מאוד חברות ועל הרבה מאוד מנהלי מוצר לא משנה אם אתם בארגון קטן בסטארט-אפ בחברה גדולה יש שינוי שקורה לכל התעשייה שלנו ואנחנו צריכים להיות מסוגלים להשתנות בהתאם. כשאני עובד היום עם צוותים שונים בכל מיני חברות בתור עצמאי שמלווה אותם אני רואה את השינוי הזה באמת משפיע על כל מיני מנהלי מוצר בכל מיני לבלים החל ממנהלי מוצר חדשים שרק נכנסו עכשיו לתחום ועד ויפי פרודקט ו-CPO שגם התפקיד שלהם מתחיל להשתנות. ובאמת ניסינו לחשוב איך אנחנו יכולים לשקף באמת את כל הדבר הזה דרך איזשהו קייס סטאדי, כדי שגם אתם תוכלו לעשות את קפיצת המדרגה ולוודא שאתם מוכנים לדבר הזה. חשוב לי להגיד שאנחנו רואים ממש מצד אחד גם את הרצון ואת ההתלהבות של מנהלי מוצר לעשות את הקפיצה הזאתי, בעצם קיבלנו ממש כוחות על פתאום, אבל מנגד יש גם הרבה מאוד חשש, הרבה מאוד פחד. האם אנחנו באמת מסוגלים לעשות את השינוי ומה זה אומר בכלל התפקיד שלנו ואיפה אנחנו בכל המשוואה הזאת של מה זה אומר בעצם לבנות מוצר. אז היום מה שאנחנו יכולים לעשות זה לקחת את הסיפור הזה דרך קיי סטאדי שלי ולשתף אתכם בכל התובנות, כל התקלות שהיו לי בדרך וגם מה הכללים שלי לאיך אתם יכולים לקחת את זה הלאה. אז רק כדי לתת רגע רקע, אני הגעתי למסקנה שאני רוצה לעשות את הפרויקט הזה. ומה שהיה לי חשוב זה לשים לעצמי כמה עקרונות לפני שהתחלתי לעבוד. העיקרון הראשון היה שאני רוצה לבנות מוצר אמיתי. אני לא רוצה לבנות דמו מגניב ללינקדאין שייראה טוב אבל אף אחד לא משתמש בו. אני רוצה למצוא בעיה אמיתית כואבת למשתמשים אמיתיים ולפתור אותה בעזרת כלי AI. וזה באמת הכלל השני שלי היה. לא משנה מה אני עושה בין אם זה פיתוח המוצר בין אם זה שיווק בין אם זה ספורט בין אם זה מכירות. אני עושה את זה בעזרת כלי AI כי אני רוצה לראות מה אני מסוגל לעשות בתור בן אדם אחד בעזרת הכלים האלה ולא לחזור לשיטות הישנות של איך הייתי בונה מוצר פעם. והכלל השלישי שהיה לי זה שיש לי גג שעה ביום, הפוקוס המרכזי שלי זה לעבוד עם צוותי מוצר בחברות שונות, אין לי עכשיו את כל הזמן שבעולם לבוא ולבנות את המוצר הזה ולהשקיע את הכל ולכן הפריזמה שלי הייתה מה אני מסוגל לעשות בשעה ביום. וגם אם אתם PMים סופר עמוסים, אני בטוח ששעה אחת ביום אתם יכולים למצוא, כי בסוף זה קריטי להתקדמות שלנו. והדבר האחרון והכלל האחרון ששמתי לעצמי זה שאני משתף בפומבי גם את ההצלחות וגם את הכישלונות, כי אחד הדברים שהכי מתסכלים זה לראות הצלחה בלי להבין שההצלחה הזאת עברה דרך הרבה מאוד כישלונות בדרך, ואני רציתי לשתף כל יום מה אני עושה, אז בכל יום ויום פרסמתי בלינקדאין. מה אני עושה, גם את הטעויות, גם את ההצלחות, כדי שכולם יוכלו ללמוד, ובאמת המטרה היא להבין שזה לא איזשהו מין דמו וואו, מג'יק, חלום שקורה ביום אחד, אלא שאומנם הרבה מאוד דברים התקצרו, אבל תהליך בניית המוצר הוא אותו תהליך. אז המטרה של הפרק היא ממש לקחת את ה-case study הזה ולנתח אותו, שבוע אחרי שבוע מה אני עשיתי, מה היו התובנות שלי בדרך הזאתי, מה הטעויות שראיתי. ומה אתם יכולים לקחת מכל הדבר הזה ואז נארוז את זה באמת עם כל מיני כללים וטיפים. אז בוא נתחיל. שבוע ראשון, איך מוצאים בעיה שבאמת שווה לפתור? כשאני עובד עם צוותי מוצר אחד הדברים שאני רואה זה שהם כל הזמן מנסים לפתור בעיות ופתאום ה-AI מאפשר להם לפתור בעיות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מהר. אבל מה הבעיה? שגם אם פתרנו את הבעיה הלא נכונה ממש ממש מהר, עדיין פתרנו את הבעיה הלא נכונה. לא משנה כמה מהר אנחנו רצים לפרודקשן וכמה מהר אנחנו יכולים לעשות פיצ'רים חדשים, אם זה לא פותר בעיה אמיתית, זה עדיין לא שווה כלום, בדיוק כמו פעם. וכשאני ניגשתי לאתגר הזה אמרתי, אני רוצה למצוא, אם המטרה שלי להגיע תוך 30 יום ללקוחות משלמים, אני חייב למצוא בעיה אמיתית וכואבת. אז מאיפה אני בכלל מתחיל? הפרויקט שלי הוא תוך 30 יום להגיע ללקוחות משלמים ולכן הבנתי על ההתחלה שאני לא יכול לבנות איזשהו מוצר מאפס ולהיות ויראלי ולהתפוצץ, הסיכוי די נמוך ולכן אני חייב למצוא מקומות שבהם אני יכול באמת להשתמש בערוצי ההפצה הקיימים ושיש לי איזשהו ידע מקדים. אז החלטתי להתמקד בבעיות שחווים מנהלי פרויקטים ב-Monday. ואם בעבר הייתי מנסה לשים את זה על איזושהי רשימה ולתעדף ביני לביני או לדבר עם משתמשים ולהיכנס לתהליך דיסקאברי מאוד ארוך, פה נקטתי בגישה אחרת והגישה הזאת הייתה כזאת, לקחתי את פרפלקסיטי וסימנתי שאני רוצה לאסוף מידע רק ממקורות שהם כמו רדיט או קהילה של מאנדיי ולא דברים גנריים מהאינטרנט אלא באמת כאבים של משתמשים. לקחתי את הכאבים האלה ומיפיתי אותם על מטריצה של 2 על 2 כאשר יש לנו את האימפקט כמה זה כואב ואת הפריקווינסי כמה זה תדיר. ניסיתי למצוא בעיה שהיא גם מאוד כואבת וגם קורית בצורה תדירה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. כי אני יכול לפתור בעיה כואבת שהיא קורית פעם אחת וזה כמעט לא מעניין וגם אני יכול לפתור בעיה שהיא לא כואבת אבל קורית הרבה וגם זה לא מעניין. אז אחרי שמיפיתי את המטריצה הזאתי זיהיתי כל מיני כאבים פוטנציאליים בעבודה של מנהלי פרויקטים, בעיקר סביב העולמות של איך אני משתף דוחות החוצה, איך אני בונה דוחות על הפרויקט ומשתף אותם עם ההנהלה, ועוד כאבים של באמת שיתוף מחוץ למאנדי. וצללתי לעומק של הדבר הזה, והשלב הבא היה, אחרי שבעצם זיהיתי כאב שהוא מעניין, לוודא שלא פתרו אותו, או שלא פתרו אותו כמו שאני חושב שכדאי. והדבר הבא שעשיתי זה השתמשתי שוב בפרפלקסיטי אבל הפעם בדפדפן קומט וסרקתי את כל חנות האפליקציה של מאנדיי כדי לנסות לזהות איזה אפליקציות מצד אחד מקבלות דירוגים גבוהים והרבה הורדות ומצד שני באיזה תחומים וקטגוריות אין המון מענה. ובאמת כאשר הצלבתי את הנתונים האלה עם הבעיות שזיהיתי, זיהיתי נישה מאוד מאוד מאוד ספציפית שמאפשרת לי לבוא ולפתור את הבעיה הזאתי. ובאמת הנישה הראשונה הזאת שזיהיתי הייתה איך אנחנו לוקחים פרויקט שנמצא ב-Monday ומייצאים אותו לשקפים בגוגל סלייד בצורה שאפשר לערוך בצורה קלה ולשתף עם ההנהלה רק את מה שבאמת חשוב לנו ולא סקרין שוטים מתוך המערכת שלא תמיד מספרים את כל הסיפור. אז אחרי שזיהיתי את הבעיה עדיין בשבוע הראשון אני רוצה להסתכל על מהם ההנחות הכי מסוכנות בבניית הפתרון. ואז לגלות שאני בכלל לא מסוגל לעשות את זה ולכן במקביל לזיהוי הבעיה ניסיתי להגיע לכמה שיותר מהר POC טכני הכי מכוער שבעולם רק כדי לוודא שטכנית אני מסוגל לעשות את זה ובאמת האתגר הטכני ששמתי אותו באתגר המרכזי זה האם אני בכלל מסוגל לקחת מידע מתוך מאנדיי ולהוציא אותו החוצה לשקף מעוצב בגוגל סלייד אז כל מה שהתמקדתי בשבוע הראשון היה לבנות את ה- POC הכי מכוער שאתם יכולים לדמיין, רק כדי לראות שהמידע עובר מקצה אחד על הקצה השני. ובאמת בסוף השבוע הצלחתי להגיע למצב שבו יש לי מקצה לקצה POC עובד והפרחתי את הסיכון המרכזי, זאת אומרת שאני יכול להתקדם קדימה, ובסוף השבוע הזה אני עם רעיון ו- POC טכני. עכשיו נעבור לשבוע השני. בשבוע השני אני רוצה לעשות וידוי שהפתרון שאני מציע בכלל מעניין משתמשים. ופה הפוקוס הוא כמו שאנחנו עושים מוצר תמיד, אנחנו רוצים לדבר עם משתמשים אמיתיים. אז נכון אפשר להשתמש בצ'אט ולבקש ממנו להתנהג כאילו הוא משתמש אמיתי, אבל פה ממש רציתי למצוא משתמשים אמיתיים ולדבר איתם, ופניתי גם דרך קהילות וגם דרך אנשים שאני מכיר, כדי להביא כמה שיותר אנשים שמשתמשים. ב-Monday לניהול פרויקטים כדי להבין מה הם הכאבים שלהם ולוודא שהפתרון שאני מראה להם הוא באמת הפתרון שעוזר להם לפתור את זה. עכשיו, הטעות שאני רואה דווקא בשלב וידוא הפתרון בצוותים אחרים הוא מה שנקרא ה-Lazy input. מה הכוונה? אז זיהינו את הבעיה ונגיד שהיא הבעיה הנכונה, עכשיו אנחנו זורקים על ה-AI בוא תכתוב לי את ה-PRD, בוא תכתוב לי את ה-user stories. בוא תעצב לי הכל, בוא תעשה לי הכל, נותנים לו לכתוב את כל האינפוטים, נותנים לו לכתוב PRD מהמם ומפורט עם כל האדג' קייסים, שאגב אף אחד לא קורא, מי שקורא אותו זה רק צ'אטים של משתמשים אחרים, אף אחד לא חווה את הדבר הזה, ובסוף כשאנחנו עושים את האינפוט העצלני הזה, זה משפיע על התוצר הסופי, אם אנחנו לא חדים על מה נכנס באינפוט הזה, האוטפוט יצא מאוד מאוד גרוע, ואני רואה הרבה מאוד צוותים. שרצים מהר לייצר איזשהו PRD שנראה מהמם אבל הוא חסר כל תוכן והוא כולו באמת רלוונטי, במקום להתרכז רגע בלהבין שהאינפוט שאנחנו נכניס חייב לעבור את הבקרה שלנו, כי אחרת אנחנו יוצרים מוצר גרוע מאוד ולא פותרים את הבעיה האמיתית. אז בשבוע השני רציתי להימנע מהטעות הזאת של להכניס אינפוט עצלני, רציתי להכניס רק אינפוטים שהם איכותיים והסתכלתי על זה בשני צירים. אחד זה הציר של מה המשתמשים שלי צריכים והציר השני הוא מה המרקטפלייס צריך כי כמו שאני הבנתי באותה נקודה זה לא מספיק שאני אבנה מוצר שהוא טוב למשתמשים הוא צריך לענות על כל הדרישות של להיות מוצר בחנות אפליקציות בין אם אנחנו מנסים לפרסם מוצר בחנות האפליקציות של גוגל או בחנות האפליקציות של אפל או של מאנדיי יש המון המון המון המון המון דרישות. ורציתי לוודא בשבוע השני שאני מתמקד בשני הצירים האלה. אז בציר המשתמשים באמת אספתי הרבה מאוד משתמשים והראיתי להם את הפתרון גם את ה... רק את הפרונטד שבניתי עוד בלי סולושן מקצה לקצה כדי לראות שהוא עושה שכל עבורם ובאמת ראיתי שזה עוזר ובאמת הפתרון הזה רלוונטי. אבל הטריק שאני רוצה לשתף אתכם פה הוא המקום שבאמת נפל לי האסימון בשינוי של איך אני עובד עם כלי AI. אז אני השתמשתי בקרסר לכל הבנייה של הפרויקט, גם ממש הבנייה הטכנית, אבל גם לעוד הרבה דברים. ואחד היוסקייסים הכי מעניינים שאני ראיתי בשבוע השני היה הדבר הבא, הבנתי שיש המון המון המון מסמכים של דרישות לאפליקציות במרקטפלייס של מאנדיי. אז מה שעשיתי, זה בשלב הראשון לקחתי את קרסר ונתתי לו את כל מסמכי הדוקומנטציה של המרקטפלייס של מאנדיי. וביקשתי ממנו לייצר רשימה מפורטת של המשימות לכל אחת מהדרישות. עד כאן סטנדרטי, מה שקרה בשלב הבא היה באמת מעניין. לקחתי את מאנדיי וחיברתי את קרסר בעזרת ה-MCP של מאנדיי ישירות למאנדיי שלי, וביקשתי ממנו עכשיו לעבור על כל המשימות ולהתחיל למלא את המשימות. אז אם צריך משימה של לכתוב תיאור לאפליקציה, קרסר כתב את התיאור, אם צריך משימה עכשיו של להסביר איך אני שומר את הסקיוריטי ואת הטוקנים שלי בצורה מאובטחת, קרסר כתב את התשובה. והקסם הזה של שני אייג'נטים שרצים במקביל, אחד מייצר את הדרישות והשני ממלא אחר הדרישות, פתאום הביא לי אסימון. האחד אסימון חיובי ואחד אסימון שלילי. האסימון הראשון היה, אומייגאד, זה באמת מדהים, זה עובד. ומצד שני היה לי באותו רגע את אותה תובנה של אומייגאד. אין לי מושג מה באמת קורה. ובדיוק התובנה הזאת של להבין איך אנחנו שמים את הבקרה ואיפה אנחנו שמים את הנקודה של בה אנחנו נכנסים לתהליך ומתערבים היא בעיניי קריטית. כי ברגע שאנחנו נותנים להכל לרוץ אוטונומית לגמרי, איבדנו שליטה על זה והיכולת שלנו אחר כך לתקן היא מאוד מאוד מאוד קשה. וזה גם הסיבה שאני רואה שהרבה מוצרים מגיעים מהר מאוד ל-80% אבל את ה-20% הנותרים סובלים וסובלים בדרך. וזה קורה כי אנחנו לא יודעים מה קרה ב-80%, אנחנו לא מצליחים להבין מה בנינו כדי לבנות על זה עוד יכולות, ובטח בטח כשמשהו הולך להישבר, כי תזכרו, אני לא מפתח, אם משהו יישבר, אני צריך לטפל בזה לבד, אז אני חייב להיות מסוגל להבין מקצה לקצה מה קרה. עכשיו, הייתה לי עוד טעות בשבוע הזה, שבמסגרת תהליך האישורים של האפליקציה, מול גוגל הייתי צריך לעשות כל מיני דברים. אחד הדברים היה שזה היה צריך להקים דף נחיתה לאפליקציה. אז כמובן, אני מזכיר לכם, אני במשימה של 30 יום, הלכתי ללאוויבול, למה? כי זה היה קל, מאוד מאוד מהיר להרים שם דף נחיתה, ובאמת הרמתי דף נחיתה שאני מאוד מרוצה ממנו, אבל זה לא משנה, כי המטרה הייתה מהירות. שיגרתי אותו לאוויר, והכל טוב. אחרי כמה ימים אני נכנס ללאוויבול ואני קולט משהו מאוד מעניין. פתאום אני רואה שיש טראפיק באתר, אני לא מבין למה, ואני מגלה שגוגל אינדקסו את הדף הזה בעמוד הראשון לכל מיני חיפושים, אבל שכחתי לשים שם אנליטיקות, שכחתי לשים שם לידים באתר, כל מי שנכנס נזרק לפח, ואז מהר מאוד בלילה, צ'יק צ'אק, אני מוסיף לעצמי גם טופס לידינג שכל כפתור בלנדינג פייג' עוזר לתפוס לידים, כדי שזה יעזור לי לשלב הבא, כי אני מזכיר לכם, אני צריך להגיע. ללקוחות משלמים. היו לי עוד אתגרים בשבוע הזה והוא שהבנתי שאני תלוי בשחקנים אחרים. אני תלוי בזה שגוגל יאשרו לי את האפליקציה וקיבלתי מהם סירוב גם כשאני רוצה לרוץ מאוד מאוד מהר. הם אמרו לי הופה הופה הופה ביקשת פה הרשאות יותר מדי מוגזמות אנחנו לא יכולים לאשר לך את האפליקציה אם אתה רוצה שנאשר לך את האפליקציה אתה צריך לעשות כל שנה בדיקות חדירה לאפליקציה לוודא שהיא סקיור לוודא ש... עוד אין סוף דרישות ואני בטיימליין לחוץ, אז הייתי צריך לרדד את היכולות של המוצר כדי לוודא שאני עומד בסטנדרטים של איזה בקשות גישה אני יכול לבקש, מבלי לחשוף את המשתמשים שלי ליותר מדי סכיונים, זה פגע ביכולות של המוצר וזה אפשר לי לרוץ יותר מהר ואין מה לעשות, גם בפרויקטים של צד כאלה, יהיה לנו הרבה טרייד אופים, לזכור שוב מה המטרה ולבצע את הטרייד אוף הזה באהבה. סיימנו עם השבוע השני ובו בעצם גם עשינו וידוא על הפתרון שבאמת הפתרון נותן מענה וגם עשינו עבודה להבין את הדרישות של המרקטפלייס כי אני לא רוצה שזה יעצור אותי כשאני רוצה לרוץ כל כך מהר שזה פתאום אני אגלה שבניתי את האפליקציה לא נכון או שאין לי את כל הדברים שאני צריך כדי לעבור את תהליך האישורים. עכשיו שבוע 3. בשבוע הזה אני מתמקד באיטרציות על המוצר ובאיך אני בכלל מתמחר. אני רוצה שאנשים ישלמו על זה, אני חייב לתמכר. ואני חושב שפה אני רואה טעות שהיא מאוד מתחברת לי בהקשר של איתרציות, והוא שברגע שקיבלנו את כוחות האלה בתור מנהלי מוצר ומעצבים, היכולת שלנו לפתוח דברים ולפתח אותם ואפילו לשים אותם בפרודקשן, פתאום קורה תופעה מאוד מעניינת, וזה תופעה שאני קורא לה להתחיל את הבקלוג מלמטה. פתאום אנחנו מתחילים לעשות כל מיני שיפורים קטנים, קטנטנים, מיקרו שיפורים, דברים, אנחנו מרגישים מדהים, דחפנו עוד קוד לפרודקשן, עשינו משהו, אבל בפועל עשינו רק את הדברים שאין להם אימפקט כמעט. אז נכון, זה כיף לתרגל, אבל בפועל אנחנו לא באמת משנים, גם אם תפרנו את תחתית ה-Backlog וסיימנו את תחתית ה-Backlog, עדיין לא עשינו את האימפקט, הדברים המשמעותיים לא קרו. ואני רוצה להזהיר אתכם מהדבר הזה, כי זה מאוד ממכר. זה מאוד ממכר לדחוף פיצ'רים חדשים לפרודקשן, אבל... אם הם בתחתית ה-Backlog וזה לא היה רלוונטי מלכתחילה, גם כשאפשר לעשות את זה מהר זה לא תמיד רלוונטי וחשוב מאוד להיזהר עם זה. עכשיו נכון, יש כל מיני תיקונים, כל מיני באגים, כל מיני דברים של קראפט ששווה לתקתק, אחא, תעשו את זה, אבל אל תאבדו את התמונה הגדולה יותר שזה מה שאתם מנסים לעשות, ואם זה בתחתית ה-Backlog זה לא באמת יוצר אימפקט. וגם אני ממש ממש ממש הייתי במלכודת הזאתי. הבנתי שאני רואה שאני מתחיל לעשות כל מיני דברים קטנים, למה? כי זה קל, לא באמת כי צריך את זה. אז אמרתי סטופ, אני צריך לקחת את התהליך שאני עושה בתור מנהל מוצר ולסמלץ אותו בעזרת כלי AI. ובשלב הזה לקחתי את הסטאפ שלי בקרסר ופירקתי אותו לסקילים שונים. ממש רציתי לקחת את הסקילים שבהם אני בונה מוצר ולפרק אותם שלב אחרי שלב. אז הסקיל הראשון היה לקחת פידבק ממשתמשים ולהבין את הדרישה. אז בניתי סקיל שעוזר לי לקחת מ... פידבק מאוד מאוד מאוד מאוד אמורפי ולזקק מהי הדרישה או מה הפיצ'ר או מה הרעיון. הסקיל השני שעשיתי הוא סקיל של תיעדוף, הכנסתי לו כל מיני שיטות לאיך אני רוצה לתעדף את הפיצ'רים וזה עזר לי לתעדף את הדבר הזה, שוב הכל בצורה אוטומטית על בורד אחר במאנדיי בעזרת ה-MCP של קרסר ומאנדיי החיבור. בשלב השלישי אני לא רוצה לרוץ ישר לפתרון, אז השתמשתי בפלן של קרסר כדי לוודא שמה שאני מכניס, הפיצ'ר הבא שאני מכניס באמת מתיישב בצורה טובה. ושזה לא אני מכניס פיצ'ר אחד אבל דופק אזור אחר. ואז בשלב הבא מה שעשיתי מה שאני עושה גם בתור מנהל המוצר זה מתעד את הריליס אז גם פה בניתי סקיל שמאפשר לי לתעד מה היה הריליס מה היה השינוי ולוודא שאני עוקב אחרי השינויים וסוגר את הלופ עם הפיצ'רים. אז בבקלוג אחרי שלקחתי משימה וסימנתי עליה שאני עובד עליה אוטומטית המשימה הזאת נסגרה וידעתי איפה אני נמצא בכל אחד מהשלבים. בהמשך גם הוספתי שלב של קוד ריוויו שהמטרה היא באמת לוודא שלא פספסתי שום אדג' קייסים ושום דבר כזה ועוד שלב של טסטינג כדי לוודא שמה שיוצא יוצא באיכות טובה. אז החלק הראשון היה באמת איך אנחנו עושים את האיתרציות אבל החלק השני היה איזשהו שינוי בהבנה שלי ופה הבנתי שאני כבר מתקרב ליעד של השלושים יום ואני צריך להתחיל להבין איך אני בכלל מתמחר את האפליקציה הזאתי. איך אני גובה עליה כסף? זה מסלול חינמי? אני נותן טרייל? אני מתמחר את זה לפי כמה אנשים יש בחשבון? או לפי כמה פעמים הם יצרו מצגות? והייתי פה ממש בדילמה, והתחלתי כמו שרן הישן היה עושה את זה. פתחתי מצגת והתחלתי להדביק בסקרין שוטים של אפליקציות מתחרות, איך הם עשו את הפרייסינג, מה הם בחרו, כדי שאחר כך יהיה לי נתונים. אז אמרתי לעצמי, אני אני פספס פה בגדול אז שיניתי את הגישה ואמרתי אוקיי בוא נסרוק את כל חנות האפליקציות של מאנדיי ונוציא את כל הפרייסינג פייג' של כל האפליקציות ונוציא את כל הדירוגים ואת כל האינסטולס וניקח את כל הדאטה סט הזה וניצור ממנו ג'מני ג'ם שמאפשר לי ממש לייצר פרייסינג אקספרטס אז העליתי את כל הקובץ הזה שהיה ב-csv עם כל הדאטה שיצרתי אגב ממקורות גלויים לגמרי. והפכתי אותו לג'אם שמאפשר לי לתשאל איך נכון לתמחר. זה עזר לי להבין שאני לא עושה ככה ומגלה איך נכון לתמחר, אלא שזה מתבסס על נתונים אמיתיים של מה שעובד עכשיו. והתובנה הזו הייתה משמעותית, כי במקום להסתכל אנקדוטלית, אני פתאום יכול להסתכל על כל האפליקציות בבת אחת, וזה דברים שלא יכולתי לעשות. אז אם אני חושב רגע על מחקר מתחרים במוצרים אחרים, פתאום אנחנו לא צריכים להסתכל רק על השלושה מתחרים שאנחנו מכירים, אנחנו יכולים להסתכל על ארבעים או חמישים או מוצרים שהם לאו דווקא המתחרים הישירים שלנו וזה פותח לנו את ההזדמנות לקבל החלטה שהיא הרבה יותר מודעת והרבה יותר מבוססת נתונים וזה היה מבחינתי איזושהי תובנה מאוד משמעותית. אז בסוף השבוע השלישי אני נמצא במצב שבו גם בניתי תהליך הפיתוח שלי בעזרת קרסר עם כל הסקילס שדיברתי עליהם וגם יש לי פרייסינג אקספרטס ואני יודע איך לתמחר בדיוק את האפליקציה ועכשיו אני מוכן לשבוע הרביעי. שבוע רביעי, יוצאים החוצה לשוק. פה אני שם לב לטעות שחוזרת בצוותי מוצר שבו אנחנו זיהינו את הקסם הזה ואת כוחות העל שקיבלנו ואנחנו רצים 100% ל-execution אבל אנחנו שוכחים את ה-distribution ואת ה-adoption וממש שמים על זה 0% מה... קשב וזה מה שהורג אותנו ויש איזה משפט שבריין בלפור אמר באחד הפודקאסטים אצל אני שמסכם את זה בעיניי יפה שכל מה שסטארט-אפ עושה זה הניסיון להגיע לדיסטריביושן לפני שהמתחרה הגדול והקיים יעתיק אותו ובעיניי זה בדיוק הקונספט שבו אנחנו צריכים להבין שזה נחמד שבניתי מוצר וזה נחמד שהוא פותר את הבעיה וזה נחמד שאני אפילו יודע איך לתמחר אותו אבל אם אף אחד לא ידע עליו. זה לא רלוונטי ובאמת בשבוע הרביעי המיקוד שלי היה ב-go to market, איך אנחנו מוודאים שלא רק אני סיימתי לפתח ואפליקציה הזאת בחוץ אלא אנשים אשכרה מגלים עליה ומשתמשים בה. ופה אני מבין כמה נקודות, אז אחד קודם כל לקח לי הרבה יותר זמן ממה שחשבתי להגיע לאפליקציה שהיא במרקט פלייס של מאנדיי, היה המון back and forth והמון ניסויים שלי להבין מה הם רוצים ממני. אבל בסוף הצלחתי לפצח את המשוכה הזאתי כשנשארו לי עוד כמה ימים לפרויקט. ועכשיו עברתי לפוקוס על go to market וגם פה אם בעבר הייתי מנסה לחשוב על איך אני מפרסם איזשהו פוסט ואולי אנשים מגיבים, פה הבנתי שאני צריך לנקוט בגישה אחרת והגישה הזאתי הייתה בוא ננסה למצוא את כל המקומות שמדברים על הבעיה בהקשר של מאנדיי ונפיץ אותה שמה. אז כמה דברים לדוגמה שעשיתי. השתמשתי שוב בפרפלקסיטי וניסיתי לחפש את כל סרטוני היוטיוב שמדברים על עולם הבעיה הזאתי, על גאנטים, על מצגות, על לידרשיפ וניסיתי למצוא סרטונים שאני יכול להגיב אליהם. השתמשתי בחיבור של קרסר לקודבייס ולמה שהאפליקציה שלי עושה כדי לייצר תגובות מותאמות אישית למה שקורה בסרטון ומה שהאפליקציה שלי עושה והצהרתי לעצמי ככה בנק שיכול להגיב ולהפנות אנשים לחנות. אז זה דבר אחד שעשיתי שהיה מאוד מאוד אפקטיבי. והדבר השני זה ניסיתי לשאול את עצמי איפה יש מנגנונים שמקדמים ויראליות כבר בבנייה של המוצר. וזה משהו שהוא מדהים לעשות בתור מנהלי מוצר לשאול את עצמנו מה בתוך המוצר שלי יכול לייצר ויראליות למוצר. במקרה שלי אני זיהיתי שבמרקט פלייס מקדמים עכשיו דברים שקשורים ל-AI אז התמקדתי בלהוסיף יכולות AI. למוצר שלי לאפליקציה הזאתי כדי להצליח להיות מקודם במקום הרבה יותר גבוה. עדיין אני לא יודע אם זה יישא את הפירות אבל הפוקוס שלי היה מה אני יכול בתוך המוצר לייצר ויראליות ולהתלבש על דברים שאנחנו בעצם מאפטמים אליהם או דברים שבהם יוזרים ייחשפו אליהם ויחפשו. כמובן שגם עשיתי את זה עם להבין איזה keywords הכי נפוצים והשתמשתי בזה גם בתיאורים אבל הפוקוס היה באמת איך אני מגיע כמה שיותר לשוק. דבר נוסף שעשיתי זה התחלתי לדבר עם פרטנרים של מאנדי ולנסות להבין מהם מה יכול לעשות ולסכם את התובנות האלה ולהכניס אותם פנימה לתוך המוצר. אז בסוף השבוע הרביעי אני אמצא עם מקום שבו יש לי סקילס שעוזרים לי ספציפית לגו טו מרקט וכבר המכונה הזאת עובדת ורצה ומייצרת לי את האפשרות לעשות את זה. אז אתם בטח שואלים מה התוצאה, אז אנחנו ממש בימים האחרונים של ה-30 יום. והאמת היא התוצאה היא כזאתי, יש לי כבר לקוחות שמשתמשים בטיר הבסיסי, אגב בחרתי בטיר שהוא חינמי כדי להמשיך לעשות אפסלים בהמשך, אז משתמשים בטיר הבסיסי, הגיעו כבר כמעט לקווטה המלאה שלהם ועומדים לשדרג, אבל עדיין אני לדולר ראשון מהלקוחות, אבל מצד שני נשארו לי עוד כמה ימים, בזמן שתשמעו את הפרק נשארו לי עוד כמה ימים עד שהדבר הזה סוגר את ה-30 יום, אבל אני חושב שמה שבאמת מעניין, הוא העובדה הזאת של לקחת את הרעיון הזה ולמצוא את הבעיה המעניינת ולהגיע איתה לשוק ולנסות ולגרום לדבר הזה לקרות כי בסוף על הארנק של הלקוח אני עדיין לא שולט מ-AI אולי זה יהיה הפרק הבא. ומכאן אני חושב שזה מעניין לדבר על מה אנחנו יכולים לקחת מכאן ואיך אנחנו יכולים לקחת את זה לצעד הבא עבורכם ואני רוצה לשתף אתכם בכללים שלי של מה שאני חושב שיכול להיות לכם טוב אם אתם רוצים לשקול פרויקט צעד כזה. כדי להעמיק את היכולות שלכם ולוודא שאתם יכולים לקחת מוצר מ-0 ל-100 ב-30 יום. אז בואו נדבר על הכללים האלה. כלל מספר אחת, להשקיע ב-Discovery. שימו לב שגם אני בפרויקט מאוד לחוץ של 30 יום, השקעתי כמעט חצי מהזמן בלהבין שאני מוצא את הבעיה ששווה לפתור ושאני מוודא שהפתרון שלי באמת פותר אותה. חצי מהתהליך היה רק על Discovery וגם בפרויקטים קטנים, אם אנחנו רוצים לבנות משהו שהוא באמת... פותר בעיה אמיתית זה לא קל המטרה היא לא לעשות את זה דמו מגניב אלא באמת לפתור בעיה ולכן להשקיע את הזמן הזה בדיסקאברי למצוא בעיה אמיתית שכואבת למשתמשים שאנחנו יכולים לעזור לה ולפתור אותה. הכלל השני הוא להישאר עם ערוצי הפצה קיימים. אני יכולתי לחשוב על להיות ויראלי אני כנראה לא הייתי ויראלי עם האפליקציה הזאתי ולכן רציתי למצוא ערוצי הפצה קיימים. שדרכם אני יכול להגיע ללקוחות, כי גם אם אנחנו בונים משהו ב-30 יום, נורא קשה להגיע ללקוחות. אני בחרתי במקרה הזה את המרקט פלייס של מאנדיי, אתם תבחרו במקרה שלכם מקום שבו יש ערוץ הפצה. ואם לא, זה בסדר, פשוט תאריכו את טווח הזמן של הפרויקט, כי לבנות שריר הפצה זה לא פחות קשה מלבנות שריר מוצר ואולי הרבה יותר קשה. והכלל השלישי זה לפתח לכם סיסטם שמדמה את בניית המוצר בעולם האמיתי. גם אני היה לי סט של אייג'נטים שעברו ממש את תהליך הפיתוח שאני הייתי עושה בתור מוביל מוצר. היה לי את השלב של איסוף הדרישות ושלב של תיעדוף הדרישות, אחר כך שלב התכנון של מה אני רוצה לעשות, שלב הבנייה והאקסקיושן, קוד ריוויו, טסטינג ולשחרר ולסגור את הלופ ולעשות עוד ועוד ועוד איתרציות. חשוב מאוד שתמצאו לכם את הצ'ק פוינטים האלה, לעשות בקרה על כל אחד מהשלבים בתהליך. ואל תיתנו ל-AI לרוץ מקצה לקצה בלי להסתכל על הדבר הזה, כי להגיע ל-80% זה מאוד קל, אבל אתם תיתקעו במדרגה הבאה שבו באמת דמו הופך למוצר אמיתי. אז מעניין אותי ממש לשמוע מה אתם עושים, שתפו אותי בפרויקטים מגניבים שאתם עושים, איך אתם לוקחים את הדברים האלה, איזה טיפים וטריקים אתם רואים שעובדים עבורכם במעבר הזה ממנהלי מוצר לבילדרים. חשוב שתבינו שהתעשייה שלנו... משתנה והתפקיד השתנה אם עד היום היה מקום למנהלי מוצר שכל מה שמתעסקים זה בתהליך היום אין כבר מקום התהליך הוא אתם ואתם צריכים להיות מסוגלים לבנות את המוצר מקצה לקצה גם אם לא תידרשו לזה בשטח בחברה שלכם היכולת שלכם לעבור ממצב שבו יש לי בעיה למצב שבו הפתרון בחוץ הוא קפיצת מדרגה שכל אחד ואחת מאיתנו צריכות לעשות. וגם תהליכי הרעיונות ותהליכי הגיוס לפיהם משתנים וזה נהיה כבר ציפייה. אז אני ממש מקווה שהפרק הזה נתן לכם רגע, פתח לכם את התיאבון לעשות פרויקטי צעד כאלה ולהבין שזה אפשרי גם עבורכם. ואם אהבתם את הפרק אז תשלחו אותו לחבר מנהל מוצר ודרגו אותנו בחמישה כוכבים. וכמובן אם אתם רוצים לדעת בכל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, תעקבו אחרינו בכל אחת מהאפליקציית הפודקסטים. אז היה לי ממש כיף ותודה לכם שהאזנתם.