AI שבר את המוצר שלנו: איך גילינו מחדש את צרכי המשתמשים

שלום לכולם, אני רן ארז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן ומה השיעורים שהם למדו בדרך. ובפרק של היום יש לנו פרק מאוד מאוד מעניין שבו אנחנו מדברים על איך עושים Rediscovery לעולם הבעיה. ומי שתספר לנו על ההתמודדות שלה היא ליאור סאסי, פרודקטית בחברת לייטריקס. היי ליאור. היי, מה קורה? מעולה, אז רגע לפני שאנחנו ככה צוללים לכל, אני אספר רק שליאור הולכת גם לדבר בכנס PM Live, שיתקיים ב-29 ל-60 באולם סמולארש בתל אביב. אנחנו גם נהיה שם ואתם ממש מוזמנים. אז ליאור, בואי תספרי לנו כזה קצת עלייך, קצת על לייטריקס, מה את עושה שם?

אז אני ליאור, גרה בתל אביב. אני עובדת בלייטריקס בשש שנים האחרונות. מכיר לייטריקס זה חברת סטארט-אפ ירושלמית, התחלנו בעולמות עיבוד תמונה ובהמשך עברנו גם לעולמות של וידאו, היום אנחנו הרחבנו את המטריה גם לעולמות יותר של B2B, מתמקדים בעסקים קטנים, בסרטים, פרסומות וכולי, ובאמת לפני שנה וכמה חודשים יצאנו עם מוצר חדש של TX Studio, שהמוצר הזה מתמקד בעולמות של הפקת סרטים, הפקת פרסומות. כל הרעיון הזה של איידיאשן ולחשוב על רעיון ולתת לו איזושהי ולידציה. מדהים, ועל איזה בעיה אנחנו בעצם הולכים לדבר היום?

אז בעצם נדבר על איך אנחנו גילינו שהתהליך עבודה הקריאיטיבי של יוצרי הסרטים והפרסומות באיזשהו מקום נשבר והשתנה בגלל ה-AI או בזכות ה-AI ומה עשינו עם הדבר הזה. אני חושב שזה מאוד רלוונטי להרבה מנהלי ומנהלות מוצר שנמצאים ומאזינים לנו, כי באמת בנינו מוצר, הוא עובד, אפילו הגיע לפרודקט מרקט פיט, ואיזה כיף, ופתאום משהו משתנה לנו מתחת לרגליים, אבל במובן, לא רק במובן השטחי של המשאלה של איזה פיצ'רים הם יהיו, אנחנו נכניס, אלא באמת התהליך המסורתי משתנה בהרבה מקומות. אז אולי כזה תספרי לנו כזה קצת על מה קרה לפני, מה ראיתם, וכזה קצת יותר להכניס אותנו לדיטיילס.

סגור, אז אני אקח רגע צעד אחורה על LTEX Studio, זה בעצם כמו שאמרתי מוצר ליוצר סרטים ופרסומות, הפלטפורמה נראית ממש כמו סטורי בורד דיגיטלי, והקונספט היה להחליף את התהליך של יצירת סטורי בורד, שעד אז היו משלמים לסטורי בורד ארטיסט סכום מסוים בשביל שיצרו את הסטורי ליין של הסיפור. מה זה בעצם סטורי בורד כאילו? סטורי בורד זה חלוקה של הסרט לשוטים וסצנות כדי בעצם להבין את ה... בו בכמה שלבים בתהליך, גם בשלב של בכלל, יש לי רעיון, בא לי להבין אם הוא נראה מגניב, השלב של אני רוצה לקבל איזשהו מימון, ובסוף, ממש לפני שמצלמים, עושים סטורי בורד כדי להראות איך כל שוט נראה לצלמים ומפיקים וכולי. זה ממש התוכנית לפני שאנחנו עושים את הצילום בפועל וממש מפיקים בפועל. בדיוק. ואנחנו מצאנו שם איזשהו pain point ואיזשהו שוק שהוא גם מבחינה כלכלית כואב ליוצרי סרטים. ויוצרי פרסומות, פרסומות זה כמובן סכומי העתק לסטורי בורדים האלה ומשקיעים בהם מאוד. בעולם ה-AI אפשר לג'נרר תמונה, אני כבר לא צריכה צייר ומעצב שיצייר סטורי בורד, ולכן אין בסטורי בורד הקלאסי יותר צורך ושם אנחנו נכנסים. אוקיי, ואז בעצם אתם באים עם המוצר, והמוצר הוא בעצם בסוף מאפשר לעשות סטורי בורד יותר טוב, יותר אפקטיבי. זה המצב הקיים, נכון? נכון. אוקיי, ומה, תני לי כזה עוד קצת צבע על המצב הזה ומה קורה בנקודה הזאתי. כמו שאמרתי, סטורי בורד בתהליך הקריטיבי נמצא כמה פעמים לאורך הדרך, ואנחנו נכנסנו בפעמים האלה, ובאיזשהו שלב במהלך הדרך ראינו שהשימוש במוצר הוא לא רע יחסית למה שדמיינו, אבל עדיין לא הצליחו להגיע לבר הזה של הריטנג'ן שרצינו, כדי לוודא שיש לנו באמת אינטגרציה של המוצר בתהליך האמיתי של האנשים.

אוקיי, אז מלין, את אומרת את זה רגע על ריטנשן ועל הקטע הזה של אינטגרציה בחיים ובתהליך העבודה של אנשים. את יכולה לתת כזה קצת בנצ'מארק או כיוונים של ריטנשן שיעזרו למנהל המוצר להבין אם הם באזור או לא באזור? כן, בטח. אז הריטנשן שלנו היום עומד בערך על 25% וויקלי ריטנשן, ואנחנו שאפנו ל-50% שחוזרים בשבוע, באותו שבוע, לפעם הבאה. אנחנו יודעים שזה לא מוצר יומיומי, אבל אנחנו כן רוצים לראות שזה חלק. בלתי נפרד מהתהליך הקריטיבי של בן אדם. אוקיי, אז בעצם, ובנקודה הזאת שבו אתם נמצאים, אני רגע לוקח אותך כזה קצת אחורה לתחילת המוצר, אז בעצם יש לנו, את אמרת גם העובדה הזאת של כאילו, אוקיי, אני יכול עם AI לג'נרט דברים ולג'נרט תמונות ודברים כאלה, ומצד שני, יש מה שהיו עושים עד עכשיו, נכון? נכון. זה בעצם כאילו, זה קהלים שונים שאתם רואים, או זה אותם קהלים, או קצת יותר צבע על זה? קודם כל, שאלה ממש טובה, חד משמעית, יש פה איזשהו מאזן כוחות, אנשי קריאייטיב מטבעם הם גם כן אנשים שמאמצים בסוף את ה... או סקרנים לדברים כמו AI, וזה באמת מה שראינו, נגיד שנה וחצי קודם. לייטריקס, כאילו בינה מלאכותית היה שגור אצלנו גם שבע שנים אחורה, אבל האנשים האלה, ראית באמת איזשהו אחוז נמוך של אנשים קריאייטיביים, שכן, מה שחשוב להם זה גם ללמוד את ה-AI. גם כשזה לא מושלם, איך זה יכול להתחבר לתהליך שלי מתישהו, ואלה היו חלק מהאנשים שדיברנו איתם, וחלק היותר גדול היו האנשים שדווקא קצת יותר סגורים עם AI, קצת יותר רגילים לשליטה המלאה, ופחות נוח להם כרגע להשתמש ב-AI, וזה היה גם סוג של הדאטה פוינט שלנו, לאיך אנחנו מייצרים את המוצר, ולכן גם הלכנו על התהליך הקלאסי. זאת אומרת שאנחנו בעצם, אנחנו רוצים לקחת את מרבית האנשים, יש להם תהליך שהוא כבר מוכר, ולהעיף את התהליך הזה קדימה עשרה מדרגות בתהליך הקיים, ובזה אתם בעצם מתמקדים. בדיוק, לא לקחנו עכשיו איזשהו אתגר של בואו נשנה את איך שאנשים מתנהגים, אלא בואו נעשה להם את זה יותר קל. אני חושב שזה גם בתור מנהל מוצר זה כזה, אתה אומר, כשאתה בא לתעדף רגע את הבעיות, אחת השאלות שאתה שואל את עצמך, אוקיי, זה כאילו, בוא נסתכל רגע על מה הם עושים, מה הגודל של האוכלוסייה, זה הדרכים שעוזרו לנו רגע להבין ולתעדף בעצם במי להתפקס בזה סגמנט. ואז הם מתעדפים את זה, בונים מוצר, מצליחים להגיע ל-retention שהוא מרשים מאוד, זה סיגנל מעולה לזה שיש product market fit בדבר הזה, אבל אז מה קורה?

אז בעצם עדיין לא הגענו לשאיפה שלנו, שכמו שאמרתי, אינטגרציה יומיומית במוצר, והדבר הראשון שעשינו זה ללכת ל-full story, פשוט להסתכל, זה הכי נגיש, הכי זמין, הכי מהיר, לא צריך עכשיו לבנות איזה מטריקה ואיזה query חדש. כן, זה היה קצת קשה לדלות מזה ממש דאטה כמו שצריך, אבל הבחנו בסוגי התנהגויות שהם יותר דינמיים. באמת ראינו שהפלואו הוא פחות לינארי כמו שדמיינו אותו. דמיינו אותו כבן אדם מעלה את התסריט, מקבל את הסטורי בורד, שככה זה עבד בפלטפורמה, ועובד על הסטורי בורד מתוך הפלטפורמה של המוצר, אבל בעצם ראינו אנשים מעלים דברים שהם ג'ינרטו בחוץ, מעלים דברים שהם ג'ינרטו, מעלים דברים שהם הוציאו באימג' והוידאו, ובאמת כזה שהתהליך הוא קצת פחות קלאסי ממה שדמיינו, או ממה שדיברנו בהתחלה עם הפרטנרים שנה אחורה או חצי שנה אחורה. בעצם כאילו, את בתור מנהלת מוצר, את מכירה רגע את ה-user journey שיש, ופתאום את בפול סטורי, את לא רואה אותו מתממש 100% מהפעמים באותה צורה. נכון, ופול סטורי זה עדיין... quality, ואז אנחנו גם לא עוצרים שם, אנחנו כן מנסים להיות כאילו קצת יותר cautious בדבר הזה, ועברנו לדאטה בשלב הזה, ובאמת ניסינו להוציא query. אחד הדברים הראשונים שבדקנו זה עניין של העלאות של תמונות, כי זה משהו שראינו בפול סטורי שאנשים עושים הרבה, כלומר מורידים דברים שהם יצרו במסך אחד בפלטפורמה, ומעלים אותו למסך אחר, כי הוא לא מחובר כרגע, ואת זה דווקא לא ראינו בדאטה. מעניין. נכון. זה כאילו, זאת אומרת, אוקיי, כאילו התנהגות כזאתי, אז הלכת לדאטה ואת לא רואה בדיוק את הדבר הזה בתוך האקו סיסטם שלך קורה כאילו. לגמרי, הייתה ממש סתירה ואני חייבת להגיד שגם באיזשהו מקום הסתירה לא הפתיעה אותי, לא הייתה לי הוכחה לזה, אבל אני חשבתי על הקטע של להוריד ולעלות, אבל יש הרבה אנשים סתם במוצר, בחברה, מעצבי קריאטיב שעובדים איתו, שלא חשבו על הדבר הזה וזה מאוד עצבן אותם שאין את ה... את הלינק בין חלק מהדברים, אז הייתה לנו איזו הנחה שאולי באמת אנשים פשוט לא מבינים שהם יכולים להוריד ולעלות. לפעמים כאילו פלואוים סופר פשוטים, עדיין יוזרים כאילו לא חושבים עליהם ולא עושים אותם, אז הלכנו עם הדבר הזה והמשכנו לכלי השלישי של איך אנחנו יכולים באמת לחבר את שני הכתבים האלה ולהבין אם יש פה משהו שאפשר לעבוד איתו.

אני חושב שזו נקודה טובה רגע לשים על זה את הזרקור שבעצם את אומרת אוקיי. צד אחד, קוואל הראה לנו משהו, הראה לנו שמשהו לא מתקיים, התהליך לא התקיים כמו שצריך, ואז בדאטה לא ראינו את ההוכחות שהתהליך השני שדמיינו בעצם יקרה, ואז זאת אומרת, אוקיי, או שזה עניין של אני לא מבינה, כאילו היוזר לא מבין איך לעשות את הדבר הזה, או שזה משהו אחר יותר עמוק השתנה, ואז זאת אומרת, אוקיי, אני חייבת בורר. לגמרי. אוקיי, אז השיטה השלישית הבורר. אנחנו כ-LTX ממש מימים ימים עד שנה קודם כשהתחלנו, יצרנו פרטנרשיפ עם כל מיני דיזיין פרטנרס, דיזיין פרטנרס, אצלנו ספציפית זה ממש לתת שימוש חינמי במוצר בתמורה לפידבק. אז היו לנו כמה פרטנרים, הארי פולמן של ולס, עם בשירו אחד מהם, מקן שאחד הלקוחות שלהם זה לוריאל פריז, כאילו אנשים כזה כן גדולים ומרשימים, ובהתחלה באמת בנינו גם את המוצר בשבילם, ככה התחלנו, ובשלב הזה... אנחנו אומרים אוקיי יאללה בוא יש לנו את הכוח הזה, את השיתוף פעולה הזה, בוא נשתמש בו. זה ממש אס בשרוול שהכנתם כאילו מבעוד מועד באיזשהו אופן. לגמרי. אני חושב שאחד הדברים שכשאני חושב על קבוצה כזאת בתור הבורר או אס בשרוול, אז מצד אחד זה מדהים כי זה נותן נגישות מאוד מאוד מהירה לשאלות שהן עמוקות ונותן רגע פרספקטיבה שלא משנה כמה שנים את מנהלת מוצר בתחום הזה, לעולם לא תגיעי לרמת עומק של... מקצוען בתחום לגמרי אבל מצד שני אני תמיד תמיד מפחד מהבייס כאילו הם הכי הכי הכי בקיצון אתה כאילו הם מסכימים לדבר איתך הם מסכימים להשתמש במוצר הם מסכימים לאכול את כל הדברים שאתה נותן להם לאכול וזה קשה. אז זה לא מדויק האמת כי לא הכרחנו אותם תשתמשו נגיד בוא נחזור ל-retention לא הכרחנו אותם ל-100% retention נכון אנחנו היו לנו יש לנו כאלה ש. חזרו פעם אחת למוצר, יש כאלה שחזרו כל יום למוצר, יש כאלה שניסו אותו פעם אחת ואמרו, לי כרגע אין מה לעשות איתו כי זה לא מתכתב איתי. שזה גם מדהים אגב, אני חושב בנקודה כזאת, כאילו צריך לזכור שאנחנו רוצים למצוא את אותם פרטנרים או לקוחות כאלה, שהם יהיו הלקוח האידיאלי, אבל לא המשתמש האידיאלי. לגמרי. זה נראה לי ההבחנה החשובה פה בהקשר הזה.

מדויק, ממש, ובאמת, הלכנו אליהם ו... כמו שאמרתי, היה לנו תמהיל מסוים, והלכנו גם, לכולם, הלכנו גם לאלה שהם יותר בעולמות ה-AI וגם לאלה שהם פחות בעולמות ה-AI. מה שגילינו בעיקר זה כמה עולם ה-AI השתלט פה על הדבר הזה בשנה הזאת שעבדנו על המוצר, ופתאום אנשים, גם אם זה אומר עכשיו לעבור בין כמה כלים וללכת פה לג'נררט וידאו ופה לג'נררט תמונה ופה להכניס את זה באפטר אפקס לטיימליין וכאלה, את התהליך הספונטני הזה ש-AI אפשר. כאילו הם מעדיפים ספונטניות ויצירתיות על סדר, שזה לא איך שראינו את זה בשיחות הראשוניות שלנו שנה קודם. ששם הסדר הוא היה הדבר המפתח, כאילו אני רוצה רגע את תהליך העבודה הזה, כאילו לייעל אותו למקסימום. כן. ופה את אומרת היצירתיות השתלטה, את יכולה לתת סיגנלים במילים או בדברים שכאילו יכולים לעזור גם למנהלי מוצר אחרים לשים לב לדבר הזה, כי זה סופר מעניין בעיניי? אז הם ממש דיברו על פתאום creative ו-partner, ומישהו, כאילו הם דיברו על הפלטפורמה, לא דווקא גם שלנו, הרבה על GPT ו-Gemini וכאלה, הדרך שאני מתייחסת לזה היה כ-partner קריאיטיבי, ומישהו שאיתי ואני עושה את התהליך וזורם עם הרעיונות, ויש פה איזה מין give and take כזה. מעניין, כי אני חושב שבאמת כזה, בתור מנהל מוצר, האינסטינקט שלנו לחשוב על... AI ו-AI capabilities בתור אני המנהל וזה העובד, ופה את אומרת לא, אני צריך פרטנר. לגמרי. אני צריך מישהו שהוא איתי באותו level ואנחנו עושים פינג פונג, כאילו גייסתי את עצמי פעמיים, אבל לאתגר את עצמי ולא מנהל ועובד או מנהל ואייג'נט באיזשהו אופן. בדיוק, וה-AI זה כבר לא עכשיו מסגרת שחוסכת לי כסף, זה ממש איך שאני עובד. והשבירת פרדיגמה הזאת הייתה מאוד מעניינת, כאילו ההבנה שאולי באמת, אנחנו לא יודעים עדיין, הייתה שיחה עם יוצר סרטים אינדי שהוא האמת מההתחלה אמר שזה דרך עבודה שלו אבל גם הוא היה חלק מהשיחות בשלב הזה והחלטנו שאנחנו עושים איזושהי סדנה לעובדים כדי באמת לראות כזה לרתום את כולם לדבר הזה כאילו בשיחה הזאת כן הבנתי שיש פה איזשהי שינוי התנהגותי אבל בעולם האיי אני לא יודעת כאילו גם מי פה מנהלי מוצר שעובדים עם האיי ומי לא, אבל זה הרבה יותר חשוב שהצוות שלך ממש יהיה מחובר להשתמש במוצר.

אני חושב שבעצם דיברנו עד עכשיו על זה של רגע, אוקיי, התחלנו עם עולם בעיה, זיהינו את הטוב, זיהינו את הסגמנטים הכי מעניינים, הלכנו, פתרנו את הבעיה, הבאנו retention טוב. ואז אנחנו מתחילים להראות סיגנלים שדברים זזים. דיברנו על זה שבפול סטורי פתאום אנחנו רואים שהתהליך לא מתממש כמו שדמיינו כל הזמן, בדאטה אנחנו לא רואים את הכל, שיחות עם האסבא שרוול, עם הקהילת משתמשים, נותנת לנו סיגנל שהתהליך השתנה מתהליך של מנהל ועובד לתהליך של פרטנרים, ובאמת הרבה יותר יצירתיות על פני סדר. ואז זאת אומרת, אוקיי, עכשיו יש לך את הדאמפ הזה בתוך הראש בתור מנהלת מוצר, זאת אומרת, אני חייבת להעביר את זה לצוות. למה זה כל כך חשוב בעינייך, כאילו, להעביר את זה לצוות דווקא בעולמות של AI? אז כמה סיבות, אני חושבת שהסיבה העיקרית אצלי זה שבסוף ב-AI יוצאים המון המון פיצ'רים, יש גשם של יכולות שכל הזמן יוצא, הרבה מהם זה ברדיט ובגיטאפ וזה מקומות שאני היום מאוד משתדלת להיות בהם, אבל אין מה לעשות, הריסרצ'ר או המפתח המאוד למדן שלי נמצא שם פי אלף יותר ממני ואני חייבת שהוא יבין את היוזרים כדי שכשהוא יראה הזדמנות הוא ידע להגיד לי, שומעת ליאור, יצא אחד שלוש. אני לא יכולה לסמוך על עצמי יותר להגדיר לו משהו, לפעמים, אני יכולה להגיד, כנראה 50% מהיכולות במוצר הגיעו ממפתחים ומריסרצ'. ואני חושב שזו נקודה קריטית, כי בעצם את בתור מנהלת מוצר, אוקיי, פתאום קיבלת את הקונטקסט, והבנת שיש פה עולם אחר, אבל היכולת שלך עכשיו, בגלל שפתאום כולם רצים ומזהים יכולות וטכנולוגיות שיכולות להיות רלוונטיות לפתרון, אם אנחנו לא מציידים אותם בעולם הבעיה, בקונטקסט המדויק, עם עולם הבעיה, הם לא יזהו את ההזדמנות, גם אם תפגע להם באף כשהם ייתקלו בה ברדיט או בגיטאפ. לגמרי. וזה סופר קריטי, כאילו, אני חושב שהרבה פעמים אנחנו בתור מנהלי מוצר, רגילים לבוא לצוות ואומרים, דיברנו עם עשרה יוזרים והם אמרו 1, 2, 3. נכון. וצריך לשנות את זה, צריך להגיד, קיורייטד אבל אנפילטרד. דיברתי עם עשרה משתמשים, הנה מה שהם אמרו, בוא תראה סרטון. נכון, לגמרי. אוקיי, זאת אומרת, אני חייבת להעביר להם את הקונטקסט הזה, ואתם עושים בעצם סדנה, מה זה הסדנה הזאת בעצם דה פקטו?

סרט, טריילר קצר, שזה בעצם משהו שיוצרי הסרטים עושים היום בעולם AI. אני כבר לא צריכה לעשות סטורי בורד ששילמתי מלא כסף למישהו לצייר לי, אני יכול לעשות אשכרה טריילר לסרט, וכזה, הנה, תראו את הסרט שלי. דרך אגב, אחד מהפרטנרים שלנו, אופיר לובל, יש לו סיפור סינדרל המקסים, שהוא הלך לפגישה עם נטפליקס, עשה טריילר ב-LTX, ועוד את המצגת הקלאסית של כאילו רעיון, דמויות, הוא הראה את הסרט, ונטפליקס אמרו לו... לא צריכים לראות את המצגת, קח שישה פרקים. וואו. אז כאילו, זה באמת, יש שינוי פרדיגמה, אין מה לעשות. אז חוזרת רגע לאירוע הזה. אמרנו, נפגשנו כל הקבוצה, והתחלקנו לקבוצות קטנות, ואמרנו, בואו נייצר טריילרים כולנו. ובאמת פתאום, אני חושבת, כולל אני, חווינו את הדבר הזה, כשאנחנו מייצרים משהו end-to-end, ולא, אוקיי, אני משחקת עם המוצר, אני בודקת אותו, אלא אני ממש צריכה לייצר את התוצר, אנחנו מוצאים את עצמנו, כמו שאומרים לנו, יוצאים, מג'נרטים, יוצאים לשים את זה בטיימליין, מורידים, עושים איזה אפסקייל, עוברים לוידאו, ממש כאילו התהליך פתאום הופך להיות סופר מבולגן, אבל בקטע גם כיפי, אבל הפלטפורמה לא תמיד משרתת אותי, היא לא תמיד נכנסת שם ואני לא מבינה למה. בעצם את חווה על פסא ברך שאת עוברת להיות בווייב קריאיישן. כן. ופתאום התהליך הוא לא סטרקצ'רד קריאיישן, אלא זה בדיוק זה, זה בדיוק כמו שאנחנו רואים בווייב קודינג. רק בעולמות האלה של יצירת רילמים, אבל עכשיו המפתחים מרגישים את זה, המעצב מרגיש את זה, את מרגישה את זה בידיים. את יכולה לתת כזה, אולי כזה, ממש כזה, את הטקטי, כאילו ממש מה התחלקתם, כאילו לכמה קבוצות, כמה אנשים הייתם, קצת כזה לתת לאנשים שרוצים לעשות את זה גם? אז התחלקנו לקבוצות בערך חמישה אנשים, ונתנו איזשהו בריף, כאילו זה לא היה כזה פשוט תעשו משהו ממוצר, נתנו איזשהו בריף, תבחר ז'אנר, תבחר דמות, ואז בעצם התחלקנו פשוט לאיזושהי שעה עבודה. של שעה שאותו במאי הראה את העבודות שלו, לפתוח קצת את היצירותיות, ובסוף הראינו את הסרטים וגם דיברנו על מה, כל אחד דיבר כזה על התובנה שלו, שזה היה גם מעניין לראות שהתובנות של העובדים היו מאוד דומות לתובנות של הפרטנרים, אז כמעט, אפילו לא הייתי צריכה לדבר איתם על מה שקיבלתי מהפרטנרים, כי הם כבר הביאו את זה בעצמם. כי הם הרגישו את זה כבר בידיים, וממש... אבל נתתם להם דברים כאילו כל אחד ינסה לעשות משהו אחר אבל עם איזשהו סיפור מסגרת דומה תנסו לעשות כאילו סיפור מסגרת דומה אבל תוצרים יצאו אחרת או שמה שאמרתם לכו תנסו כאילו איזה טריילר שבא לכם מה שבא לכם על איזה סרט ש... כן ידענו גם שזה יביא אינגייג'מנט וזה באמת בצוות וזה באמת עשה את זה כי לראות עכשיו צוות של חמישה מפתחים שמעולם לא פתחו שום מוצר יצירה יוצרים טריילר שהוא אשכרה מצחיק ומרגש וכיפי זה גם נורא גורם לך מאוד להאמין במה שאתה עושה. אני חושב שזה גם מאוד מעגן אותנו בצוות, ללחזור לנקודות שהם כאילו שהם חבור. כאילו, זה דבר אחד לדבר על, נכון יש לנו פריקשן בפיצ'ר של העלאת תמונות, זה דבר אחד לדבר על זה, לעומת, זוכר שניסית להעלות את התמונה לטריילר שלך וזה נכשל לגמרי? חס וחלילה. זה נראה אחרת. נכון. אוקיי, אז עכשיו יש את הצוות, כל הקונטקסט, מה קורה עכשיו?

אז מה שעשינו, זה היה בעצם הפלנינג של ה-Q הנוכחי, אנחנו נמצאים היום, באמת לנסות להבין מה זה אומר התהליך הזה ואיך אנחנו מייצרים אותו בפלטפורמה וזה היה מאוד ברור שהקושי ב-LTX מתוך העבודה שלנו זה העובדה שאתה באמת, אין חיבור בין המסכים ואין את הפלואו הזה, גם אמרת לי קודם לפני שהתחלנו על הרצון הזה לראות את המוצר end-to-end ולהבין את הפלואו end-to-end ואיך הוא זורם ולא היה לנו את הזרימה הזאת והרגשנו אותה ממש. ובעצם אנחנו עדיין היום עובדים על הפרויקט הזה, והפרויקט הוא בעצם נועד לחבר את המסכים האלה, לעשות ממש לינק שלהם. ברמה הטכנית זה פרויקט מאוד גדול, ואנחנו לא רגילים גם להשקיע כאילו עכשיו חודש וחצי על משהו שאנחנו לא מקבלים ממנו שום תוצר, אבל זה כרגע מה שאנחנו עושים. כי אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לשנות את התפיסה הזו. ובעצם הפוקוס הוא להביא את האקו סיסטם, ככה שאפשר לעשות את התהליך היצירתי והפינג פונג הזה, לא משנה מאיזה נקודה אתה נמצא. ולהביא אותו מתי שאתה רוצה, לאן שאתה רוצה, כדי בעצם לא לייצר את הדבר הלינארי הזה שרגע עשינו. בדיוק, אתה יכול לג'נרר תמונה, תשים אותה ב-Timeline, אחרי זה תהפוך אותה לוידאו, שמת את כולם, בסוף פתאום בא לך שהדמות הראשית תראה את דמות אחרת, תחליף אותם, וכל הדבר הזה תמיד כאילו מחובר, ונותן לך באמת הרבה מאוד איידייישן כזה, ופיתוח רעיונים מאוד חזק, שאין היום. יש איזה דברים שאת חושבת רגע על התהליך Rediscovery הזה שעשיתם, שהיית אולי כאילו עושה אחרת, בתור מנהלת מוצר? אני כן יכולה להגיד שברמת הדאטה היינו כן שעונים על דאטה קוואל ולא על כאילו לייצר איזשהו דשבורד כמו שצריך טוב איכותי כזה וזה אבל אין מה לעשות בסוף כן היה לנו את העבודה היומיומית וזה היה מין אנחנו עושים פרויקט דיסק אבריביליטי תוך כדי כאילו אנחנו בודקים אופציה למוצר חדש תוך כדי שאנחנו כן עובדים על מוצר קיים אז שם אולי הייתי יותר דוחפת לזה ויותר נשענת על זה, כי עכשיו זה כן מפחיד. כאילו, לא סתם הזכרתי את ה-MVP הזה שאנחנו כאילו כל כך אוהבים להוציא, וכאילו אין לי את האופציה הזו. בואו נדבר על זה באמת. זאת אומרת, אני בודקת תהליך חדש. איך זה מסתדר באמת עם הקונספט של MVP? של מינימום viable product? זה באמת לא. זה מאוד טכני, אז אני גם לא עכשיו אכנס לזה, כי זה לא יהיה קשה לי בכלל להסביר את זה. אבל... ברמה הטכנית השינוי של איך אנחנו מגדירים פרויקט של ממש האינפרסטרקצ'ר של פרויקט לוקח הרבה מאוד זמן ואם לא נעשה את זה ונגדיר פרויקט אחרת ברמה הטכנית לא נוכל שהיוזר שלנו ייצור פרויקט ברמה אחרת. אני חושב שכאילו זה בדיוק הנקודה שאנחנו בעצם מנסים לדמות תהליך יצירתי שהוא ההגדרה שלו שהוא מתבדר והקונספט של MVP זה להגיד אני מתפקס בפלואו אחד והפלואו האחד הזה יעבוד מדהים וייתן מלא מלא מלא מלא value ואת אומרת הרי זה בדיוק כל הקונספט שאנחנו מנסים לשבור אין פה את הפלואו האחד הזה יש פה יצירתיות היא מתבדרת אנחנו חייבים דווקא לפתוח ולאפשר אז יש כלים שאתם כן משתמשים כדי לעשות עוד ולידציה כדי באמת להבין שאתם לא משקיעים יותר מדי זמן בכיוון הלא נכון אז קודם כל אנחנו עדיין בקשר עם הדיזיין פרטנרס וזה לא היה רק יש לנו איזה הנחה תיתנו לנו ולידציה אלא. ברגע שקיבלנו את הוולידציה הזו, השיחות הפכו להיות, אוקיי, בוא נבין מה כדאי, מה צריך, מה אתה צריך, מה מעצבן אותך, מה קשה לך. באמת גילינו לצורך העניין, אחת הבעיות שעלתה בהתחלה הרבה, היה הסדר, התיקיות, הזה. עכשיו באמת הם מעדיפים שיהיה להם יצירתיות על הסדר הזה, זה פשוט מטורף איך התמהיל של מה אני מצפה מתהליך יצירתי להיות, השתנה. אז קודם כל זה משהו שאנחנו עושים איתם יומיום, נפגשים איתם באמת ברמה היומיומית, כל כמה ימים. מדהים. ועוד דבר, אנחנו באמת ממש לאחרונה הוצאנו תמיכה במה שנקרא לינקים חיצוניים, אנחנו יכולים להוציא גרסה שהיא עדיין ב-development כחיצונית, שזה משהו שלא היה לנו, וגם את הדבר הזה עוד אין לנו, אבל אנחנו ניתן לאנשים להשתמש גם בדברים שהם אולי קצת שבורים ואולי קצת לא מדויקים, אבל ייתנו לנו. קצת הבנה של חלק לפחות מה... יש דברים שלא משתנים בתהליך החדש? זאת אומרת, יצרנו, עברנו ממצב של סדר ליצירתיות וקריאטיביות, יש דברים שלא משתנים, ואיך יודעים את זה בכלל?

אז זהו, אז מה שיפה בשינוי הזה זה שאנחנו עדיין משאירים את ה-entry point לסטורי בורד ו-entry point לטיימליין, ואתה יכול אם אתה רוצה לעשות את התהליך המאוד ליניארי הזה. אבל אנחנו מאפשרים את הלינקיות בין הפרויקטים ואת ה-asset management ההוליסטי, כדי שיהיה לך את הספונטניות הזו. שזה משהו שהוא בעיניי כן בסוף מוריד את הריסק. כאילו אנחנו יודעים שגם אם לא הימרנו נכון, לפחות לא נראה פה איזושהי הרעה, אלא אולי לא נזיז את המערכת כמו שציפינו. כן, זאת אומרת שההפסד הוא לא כזה גדול, אבל ה-upside הוא מאוד גדול. מאוד משמעותי בהקשר הזה. לגמרי. ואם אני ככה רגע מחזיר אותך לאחורה, לכל התהליך Rediscovery הזה, איזה דברים כזה למדת, בכלל מוצר או דברים שאת חושבת שמנהלי ומנהלות מוצר שמקשיבים לנו עכשיו צריכים לקחת מהשיחה הזאתי?

כל העניין הזה של שבירת פרדיגמות ממש נכנס לי. האמת שקראתי לאחרונה את הספר מבנה של מהפכות מדעיות של תומאס קון, שהוא מדבר ממש על זה. נגיד אחת הדוגמאות שהוא מדבר עליה זה לפעמים יש פרדיגמה שיצר איזשהו מדען ואנחנו לא משנים אותה כי הוא עדיין חי ויש לנו כבוד אליו, אז כאילו לפעמים זה אפילו פוליטי הדבר הזה ולהבין שהפרדיגמה יכולה להשתנות זה משהו שהוא בעיניי סופר מעניין במיוחד בעידן ה-AI וזה משהו שאני לוקחת איתי כל הזמן לחשוב על התהליך הזה באיזושהי עין ביקורתית של האם אנחנו עדיין האם בני אדם עדיין מתנהלים באותו אופן שהם התנהלו קודם? כי זה מבחינתי היה באמת טורף את הקלפים. ואני חושב שהוא גם טורף את הקלפים, אבל זה בעצם, זה מגלל עלינו משהו שאנחנו צריכים לזכור בתור מנהלי מוצר, זה שיש לנו כמה דרכים להגיע לאותה מטרה. עדיין אפשר לייצר טריילר ועדיין אפשר לייצר סטורי בורד בשיטה המסורתית או הקיימת. כאילו, פתאום יש כמה דרכים. אני חושב שרואים את זה. לא רק במוצר שלכם, אני בטוח שאת רואה את זה בעוד מוצרים כאילו, של באמת, התהליך הקיים קיים, אבל יש פתאום עוד תהליך אחד שמשנה את זה. נכון, לגמרי. וגם באמת הקשר עם היוזרים, אני חייבת להגיד, זה עוד איזה משהו שאני לוקחת איתי. אני חושבת שכשאתה עובד ב-B2C, הרבה פעמים אתה נורא מסתמך באמת על הדאטה, וכבר כאילו יש לי את ה... אם זה היה נידל מובר, אז מה אני צריכה עכשיו? עכשיו להיות כמנהלת מוצר, שהלו"ז שלי, מה אני צריכה עכשיו לעשות שעה עם יוזר פעמיים בשבוע, אין לי זמן לזה. ופתאום עכשיו אני מבינה כמה זה משמעותי, גם ברמה רגשית, כאילו בניהול מוצר, לקבל ממישהו עכשיו שעובר את התסכול הזה ולשמוע אותו, אין, יש לזה פשוט אימפקט אחר, גם אם אני אראה את זה במספרי עתק, זה פשוט חודר אחרת. לגמרי, זה ממש, הסיפור האישי, הוא משפיע גם על איך שאנחנו עובדים בתור מנהלי מוצר, הוא נותן לנו דרייב מסוג אחר. גם אם בדאטה אנחנו נראה דרופ של 30% זה לא עושה לנו את זה כמו לראות מישהו שפשוט התסכול גומר אותו ואתה אומר איך יצרתי מוצר כזה שבור. לגמרי, נכון. אני חושב שזה היה ממש מרתק כי אנחנו מדברים פה באמת על דיסקאברי ואז על רי דיסקאברי לעולם בעיה ובאמת הבעיות שאנחנו פותרים פתאום הדרך שבה העולם עובד קצת משתנה וזה משפיע בצורה משמעותית וגם עדיין יש דברים שלא משתנים עדיין אפשר להשיג את זה באותה דרך. והדברים שאני לוקח רגע מהפרק הזה זה קודם כל העובדה הזאת שיצרתי לכם את האס בשרוול של הקבוצת משתמשים הזאת, קבוצת פרטנרים, ושפה הטיפ המרכזי הוא לייצר את זה לפי הלקוח האידיאלי ולא לפי המשתמש האידיאלי. כלומר, לא לקחת את אלה שמשתמשים הכי הרבה במוצר ולהגיד בואו אתם תהיו הלקוחות הקרובים, אלא לקחת את הפרופיל האידיאלי גם אם הם לא משתמשים אידיאליים במוצר שלנו כי זה בדיוק. בדיוק לאן שאנחנו רוצים להגיע, וזה לא להיות מאוד מאוד באסט. הדבר השני זה באמת הנושא הזה שכמה חשוב שלצוות יהיה את הקונטקסט במוצרי AI, כי הם הולכים להיות אלה שנתקלים עכשיו בטכנולוגיות כל בוקר, ואם לא יהיה להם את המשקפת הזאת של איך עולם הבעיה נראה, גם אם ההזדמנות הזאת תפגע להם באף, הם לא ידעו שזו הזדמנות, והם אלה שיביאו את ההזדמנויות המלאים. 50% מהפיצ'רים לא הגיעו בכלל מפרודקט, וזה בעיניי מדהים, זה רק יגדל. והדבר האחרון שאני חושב שזה הדבר הכי משמעותי, זה שב-Rediscovery, באמת אנחנו יכולים להבין שגילינו עוד דרכים לפתור את אותה בעיה, ועוד דרכים לעזור למשתמשים. והיכולת שלנו באמת להקפיץ את המחט, לא קורית מעוד פיצ'ר אינקרמנטלי בתהליך הקיים, אלא דווקא מההבנה הזאת של אפשר להגיע מכמה מסלולים שונים לאותו פתרון של אותה בעיה. יצירתיות, סדר, זה בדיוק הדבר הזה. אז אני אגיד קודם כל המון המון תודה ליאור על הפרק הזה. תודה רבה. ורגע לפני שאנחנו נסיים את התוכנית, אני אגיד שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות הפודקסטים, וכמובן להגיע גם לכנס וגם אנחנו נהיה שמה. אז שוב המון המון תודה ליאור. תודה רבה, היה לי כיף. ותודה רבה לכם שהזמתם.